כאילו שאכפת למישהו.

ככה זה,

אולי זה מגיע לי,

אבל יצאתי אלייך כלבה,

באמת נכון אני לא מפסיקה לדבר על הנושא הזה,

לא כי אני מתלהבת מזה שאמרת לי,

מזה שבאמת יצאתי אלייך כלבה ואני הייתי אמורה לפגוע בך,

לא הייתי אמורה להיפגע.

אבל נפגעתי.

חזק.

ואני מאמינה שגם אתה נפגעת.

ובאמת אולי נוגה כתבה את זה אבל גם אני חושבת ככה.

אני כולה נעמה!

מה מגניב בי ?!

ואיך תמיד אני מוצאת את עצמי נשברת ?!

תמיד הייתי בטוחה שאנחנו ידידים,

ידידים טובים,

פתאום אמרת לי את זה,

בלי קשר לכלום,

ואני הייתי בשוק.

סורי ילד אני לא יכולה לשכוח ת'שני,

אני מנסה ומנסה ולא מצליחה.

הוא חשוב לי מידי,

הוא נכנס לי ללב עמוק מידי.

אני מנסה להוציא אבל לא מציחה.

אין מה לעשות כנראה הלב נתקע חזק.

לא מוכן לזוז.

מדבר, מדבר, מדבר

ולא עושה כלווום!

אתה רק מדבר איתי,

על הרבה דברים,

אבל אתה לא עושה משהו בכלל.

היינו ביחד,

הייתי איתך!

בשבילך זה סתם אז היית עם נעמה וואו,

אבל בשבילי זה וואו באמת!

הלב שלי מת לקבור ת'צמו כל פעם שאני רואה אותך.

רע לי ככ'!

הייתי.

נ.ב

תודה רבה לתמר שליט על התמונה והעיצוב,

אם אפשר לקרוא לזה ככה. (;