כאילו שאכפת למישהו.

מחכה לך,

פוסט טוב.

אני יודעת שככה הוא לא ירצה אותי,

כי רע לי,

אוקיי הילדה שכתבה ת'תגובה ?!

לא אכפת לי מהתגובה שלך.

למה באמת למה,

למה הכל חייב להיות חרא.

אני מסתכלת עלייך,

אני רואה ת'פוסטים שלך,

אני רואה פשוט רואה שטוב לך !

אתמול דיברנו אמרת שגם לי תגיע אהבת אמת,

אהבה טובה,

שלא תפנה לי ת'גב..

אבל למה יש לי תחושה שלא ?

כי אמרתי לך,

אולי הלב שלי זה משהו מיוחד [?]

אולי רק הלב שלי לא יודע להרפות מבנאדם [?]

והלב שלי גורם לי לסבל !

נישבעתי לעצמי שאין אני לא נעמה העצובה,

אני נעמה שטוב לה,

כמו לפני שנה,

שהייתה מצטיינת בלימודים,

מבחינתה נכשל לא הייתה מילה בכלל.

שאהבה זה הדבר האחרון שמעניין אותה,

מי שבא ואני אוהבת אותו אז סבבה,

מעולה,

אבל אני לא יגרום לעצמי סבל בגללו.

והנה אני לא מצליחה לעמוד בזה.

אני פשוט נכשלתי.

מחכה,

בלי שוםם טעם,

אבל אני עדיין מחכה,

לאהבה שלי [!]

היא תגיע בכלל [?]

מתי [?]

אני מרגישה לבד,

מזלי שיש לי אותך.

אחרת הייתי נקברת כבר ממזמן...

אהבה זה דבר טוב,

אבל למה לי זה דבר ככ' רע שרק עושה סבל ?!

נשבר לי כבר..

גמלי נמאס מ ה כ ל !

*התמונה הועתקה מעדן.