כן הנה הוא..
הנה עוד פוסט עצוב..
עוד פוסט בלי מצברוח..
בלי פוסט של די! אין לי כבר כוח.
אז אתם באמת לא חייבים לקרוא ת'חפירה הזו..
ובאמת אני כבר לא מבינה מה אני אשמה
מה אני עשיתי לא טוב..
אז כן אמרתי לך משהו שמעצבן אותי
משהו שמפריע לי
אבל את לקחת אז זה לכיוון אחר
למשהו שבכלל לא היה צריך להיות.
את כתבת לי דברים שלעולם לא יצאו לי מהראש
אני עדיין רואה כמה מילים שלך מול העיניים
מילים שלא יוצאות לי מהראש
מילים שאני לא אשכח לעולם.
'אי אפשר להיות חברה שלך!' את אמרת.
ואת גם הוספת:
'כל מי שמנסה להיות חבר שלך את מעיפה אותו!'
אני לא יודעת אם נכון או לא אבל אני לקחתי את זה למקום שונה
לקחתי את זה למקום שאולי אני שוויצרית שחושבת את עצמי יותר מכל אחד אחר.
אבל הכי מרגיז זה שזה לא ככה בכלל!
מבינתי כל אחד הוא הכי בסדר בעולם והוא הכי מדהים בעולם
נכון אני לא חברה של כולם ואני לא אומרת שאני גם רוצה להיות
אבל אני לא רוצה יותר מילים ככ' פוגעות.
היום זה כבר לא משנה אם נשלים או לא נשלים
המילים האלה לא יצאו לי מהראש!
ואתה אותך אני שאלתי אם אני בנאדם ככ' רע
בנאדם ככ' נוראי
בנאדם ככ' גועלי
בנאדם שאפחד לא מעניין אותו חוץ מעצמו
אתה ענית:
'מה פתאווום!'
אבל לא יודעת למה לי יש הרגשה שאתה שיקרת בלי לשים לב
או שיקרת כדי לא לפגוע.
היום היום בשיעור תיאטרון אני הרגשתי בחוץ
הרגשתי מנותקת מכולם
ולא לא כי רציתי אלא בגלל שאתם לא רציתם להתקרב אליי
ואני לא אומרת ולא חושבת שעשיתם ת'דבר הלא נכון
גמאני לא חושבת שהייתי רוצה להיות בחברה של
ילדים שחושבים על עצמם..
אבל את יודעת מה?
אם את רוצה לריב תריבי
אבל שאני נכנסת לכיתה או לכל מקום אחר
את פשוט לוקחת את מי שאיתי מתחילה להימרח עליו
לחבק אותו
לנשק אותו
מבחינתי זה פתאטי!
פתאום שהוא איתי
את נזכרת שהוא קיים הבנאדם הזה.
היום נכנסתי לכיתה שלך הלכתי התחלתי לדבר איתה
בקושי משפט אחד אנחנו דיברנו
מיד היה את מי שיבוא ויפריד וייקח אותך.
ואני לא התכוונתי להישאר שם ולהיות כמו סתומה
אז לקחתי ת'צמי והלכתי.
מבחינתי זה היה הדבר הכי חכם לעשות..
אני כבר לא יודעת מה לעשות
לא איתך , (בן)
לא איתך, (בת)
ואיזה קטע גם לא איתך. (בת)
אבל הכי מפחיד אותי זה שעכשיו
את תלכי ואת תספרי את כל מה שסיפרתי לך.
אולי כמו שבר גוייטע אמרה אני מרגישה סתומה שאני מספרת את זה למחשב
אבל זה מה שעושה לי טוב ,
זה מה שמשחרר אותי מכל מה שעובר עליי לטוב ולרע.
אבל מפחיד אותי שהאנשים הלא נכונים יקראו את זה
ואז כמו שאמרת הם יתרחקו ממני.
אולי זו תקופה כזו,
תקופה של לבד,
בלי אפחד.
אולי זה אומר לי
שזה הצ'אנס שלי להתקרב לעוד אנשים חוץ ממך.
כי גם ככה יש לי רק אותך.
אני כבר לא מבינה מה אני עושהלא בסדר
איך תמיד אותי כולם שנאים.
כי באמת אני עושה דבר טוב שונאים אותי
- שלא בצדק -
אני עושה דבר רע שונאים אותי
- והפעם בצדק -
אז באמת לי כמעט ונמאס מעצמי.
ואני לא רוצה להשתנות ולשנות את האישיות שלי.
= \
היום שהתנפץ עלי,
עשה אותי קשה מדי
שכחתי מעצמי ודי
הייתי, לא הייתי אני
אסגור מאחורי גבי,
שוב לא יוכל לגעת בי,
בתהומות לבי
טעיתי, לא הייתי אני
שבפני הריקנות שוב לא תכה
המציאות שתחכה
שוב לא אבכה
שאתנחם
מעט
ואת,
אל מי את צוחקת כשאת,
שוב לא מחבקת
כמעט עלית בי לרגע
הייתי אחר אם הייתי יודע
שאת,
אל מי את מקרבת מרחק
במי את מתאהבת
את מי לא עוזבת
אם רק היית נשארת,
הייתי עושה אותך מאושרת.
ושוב הולך, אותה העיר, אותם פנים
אני מכיר את הריחות שבאוויר
טעיתי, לא ראיתי אותך
כולן דומות פתאום יותר,
כל שיר עושה להיזכר
מכל צלצול הלב עוצר
נגעתי, לא הרגשתי אותך
ולעולם שוב לא רוצה להתאהב
האהבה שתרקב
הרגישות
שתישרף
לאט
ואת,
אל מי את צוחקת כשאת,
שוב לא מחבקת
כמעט עלית בי לרגע
הייתי אחר אם הייתי יודע
שאת,
אל מי את מקרבת מרחק
במי את מתאהבת
את מי לא עוזבת
אם רק היית נשארת,
הייתי עושה אותך מאושרת.
ואת, במי את נוגעת לאט,
במי את פוגעת
כמעט כמו אז כשפצעת בי
את כל העולם את גילית
ולקחת לי
איתך
ומי זה שעכשיו נוגע בך
אני מקווה שהוא מאושר שיש לו אותך
לא מכאיב לך
בך לא פוגע
הייתי כזה אם הייתי יודע.
הייתי. 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
naammosh
