שלום לכולם................
סוף סוף ישלי בלוג..... קצת מוזר.....
בכל מקרה הנה פריקה קצרצרה שאשמח אם מישהו ישים לב אליה.....:
זהו. נמאס לי כבר מהכל.....
אני לא בשלב של לכעוס או של לבכות
החיים שלי בזבל.................. אני מודה בזה..........
אני בשלב שבו שמרתי דברים בבטן כבר כל כך הרבה זמן שזהו...
זה התפוצץ............. פעם זה לא היה ככה...............
פעם הייתי שמחה. הייתי צוחקת. מחייכת. אוהבת
אבל עכשיו כבר זהו. אין בי שום רגש יותר. זה נורא.....
אני לא רוצה להיות ככה....... אבל כל צחוק שלי לא אמיתי.... אין לי בפני מי לפרוק עוד
אני לבד. חברות שי לי.... אני אוהבת אותן מאד אבל זה לא זה.........
ברגע שאתה מביא את הלב שלך למישהו והוא מועך אותו ובוגד בו זה נורא
ואני לא מדברת על בן הפעם...................
דיברנו על הכל יישרנו הדורים. אז למה זה מרגיש ככה?
לבד. בחושך... בצללים. מנותקת מכל רגש. ממכם. מהעולם... מהחיים.........
אני לא רוצה שזה יקרה לי................
אני מפחדת להיות לבד.
אבל אני כבר לבד.
דיברנו על הכלללל..... אבל... אחרי כל כך הרבה פריקות אחרי שיחות נפש שלא יחזרו
מתעלמים ממני................ זהו. ניגמר.
וככה מת הרגש שבי...............................
אני לא מסוגלת יותר.
עד לפני קצת זמן הייתי בטוחה. אני לא עושה לעצמי שומדבר!!!
כי אז ידעתי... יש לי עתיד. אני הייתי בטוחה בזה... יש לי כישרון... אני יודעת את זה... זה לא יהירות...... אני פשוט מנסה להסתכל על העובדות.... ידעתי שאם אני אעסוק בזה אני יגיע רחוק\
אבל עכשיו אני הבנתי שאני לא רוצה.
אני לא רוצה לעסוק בזה. אני לא רוצה לחיות את המילים.
אני לא רוצה להתפוצץ מבפנים ולחייך בבוקר כאילו כלום לא קרה.....
אני לא רוצה לשמור הכל בפנים אבל האדם היחידי שיכולתי לדבר איתו.... כבר לא.
אני לא רוצה לנסות להיות הכי טובה בעולם. הכי נחמדה. אני מרגישה מחויבת לזה.
אני לא רוצה לנסות להבין כלום. אני רק רוצה שקט...........
אני רוצה שאנשים שהכרתי יחזרו להיות עצמם לא בנאדם חדש ששונא אותי או גרוע מזה ידיד שלי שאני חייבת להתמודד עם האופי החדש והמוזר שלו כל יום. לחייך ולדבר ולצחוק. לא עוד.
אני רוצה שאנשים במקום לדבר עליי מאחורי הגב יבואו ויתנהגו כמו אנשים יקללו אותי בפנים
לא יחייכו ויאמרו את השם שלי כאילו כלום.
אני רוצה שאנשים לשם שינויי יקבלו את ההחלטות שאני מחליטה, ויקבלו אותי. כמו שאני.
אני רוצה שייתנו לי לחיות...............................
אבל לא נותנים לי... ואולי זה סימן...? יש אנשים שפשוט לא אמורים להיות כאן... אולי אני אחת מהם? אני לא יודעת..............
הלוואי רייצ'ל הייתה פה............. איתה אני באמת יכולה לדבר.... לא כמו בפריקה קטנה וחסרת משמעות שאנשים שאני לא מכירה קוראים עכשיו ומנסים לעזור. זה מצחיק. מנסים לעזור אבל אי אפשר באמת לעזור לי.....................
לי כבר מאוחר מדי.............................
שלום שלום מקוווה שלא הבהלתי אףאחד..........................
פשוט מכירים תשלב הזה שחייבים ללפרוק משהו ואין עוד מישהו שיסבול תבולשיט שלי אז בבקשה .......
עכשיו אני חוזרת להיות זשמחה וחמודה!!!! ולשים****אחד גדול על העולם!!!!!!!!!!!
נעים מאד.................................3>
כינוי:
*+PuNK EmO GirL*+*
בבלוג זה
בכל הבלוגים
