| 1/2006
יום טוב
סוף סוף משהו טוב לעודד את המצברוח, אז אתמול היה לנו כמה שינויים נחמדים כאלה :) בזכותם אני ועדי יכלנו לצאת ל"מסע" שלנו מוקדם יותר ^^
אז יצאנו אני ועדי (כי כולם לא רצו לבוא) למסע (ללכת הביתה ברגל) היה ממש נחמד, בהתחלה עצרנו בשדה התותים לקטוף כמה, אכלנו מעט והמשכנו [: עצרנו שוב... לקטוף קלמנטינות ותפוזים מהפרדס ^^" טוב אחרי שקטפנו כמה, אכלנו וניקינו את הידים עם מים, המשכנו ללכת, נתקלנו בתאילנדים צמאי דם שכמעט אכלו אותנו אבל הצלחנו לברוח מהם [: המשכנו ברגל והגענו לניר אליהו! קטפנו איצטרובלים צבעוניים והמשכנו, סבתא על מכונית סבתות באה ועשתה לי עיניים >.>" פוי... נהגי אוטובוסים עברו אותנו ולקחנו קיצור דרך באיזור מפעלים של הישוב הזה, ראינו בדרך מקום לגניבת קרשים לל"ג בעומר, המשכנו והגענו בסוף לשער היציאה מניר אליהו, יצאנו והוצאתי סנדוויץ' שקניתי בקפיטריה (גבינה צפתית אם אתם ממש רוצים לדעת) שאלתי את עדי אם היא רוצה חצי, היא אמרה שלא צריך, אמא תמיד אמרה שכשבנות אומרות לך ש"לא צריך" אז זה אומר שהן ממש רוצות אבל לא נוח להן, אז נתתי לה 2 ביסים, אכלתי עד החצי ונתתי לה ואמרתי ש"אני לא רעב" היא כמובן אישרה את ההשערה שלי ואת המשפט של אמא ואכלה :) בתיאבון עדי.
המשכנו ללכת בכביש הראשי ומלא מכוניות צפרו לנו ועשו לנו שלום (בטח חשבו שאני ועדי 2 בחורות וניסו להתחיל איתנו) היה מצחיק, דיברנו קצת, והגענו לפניה המעצבנת הזאת לפני כביש שש, פשוט עברנו דרך השדה והגענו לצד השני, לכניסה לכביש שש.
עלינו על הגשר של המחלף והלכנו, עדי כל הדרך היכתה עם האצטרובל שקטפנו קודם על הברזלים האלה בצד של הכביש, כשהיינו בראש הגשר הסתכלנו למטה על הכביש עצמו ונבהלנו בכל פעם שעברה מכונית, המשכנו וצחקנו שעל הגשר יש 5 מטר של מדרכה ככה בהפסקות, ירדנו מהגשר ולעדי הרגלים התחילו לכאוב, הצעתי לה שאני אסחב אותה P: אבל היא אמרה שזה בינה לבין עצמה ועד שהיא לא תדמם מהרגלים היא לא תפסיק ללכת.
בצד השני של הגשר ראינו את הדבר הכי מצחיק שיש מדבקה על הברזלים בצד שכתוב עליה "גרר חמודי" XD גדול! אז עדי הצליחה לקלף את המדבקה ולקחה אותה איתה, המשכנו ללכת והגענו לרמזורים שבין טייבה לכביש אייל, עברנו וראינו בדרך מלא דברים על הרצפה, משהו שנראה כמו לק, בקבוק לתינוק, ברגים ענקיים ועוד דברים מנופצים.
המשכנו ללכת וכרגיל צפרו לנו מלא אנשים, הגענו לרמזורים של צור יגאל ועלינו למעלה, אז גם הרגלים שלי התחילו לכאוב X: אז עלינו ובסוף הגענו לשלט של צור יגאל, נפרדנו בחיבוק וכל אחד הלך לדרכו, הגענו לבתים שלנו באותו הזמן :)
טוב אז אחרי ה"מסע" נחתי, לא התקלחתי ישר אחרי, הייתי טיפה במחשב ואז ב4 ככה התקלחתי, לבשתי טרנינג וחולצה קצרה וקראתי ספר, "נרניה - המסע בדורך השחר" ספר חמוד, אז הגיע הזמן לחתונה, התלבשתי בבגדים שאמא גיהצה, חולצה ארוכה אדומה שאבא קנה בתאילנד, מכנסיים כאלה שהם מרגישים כמו פסים דכים לאורך של בד-פרוותי כזה... אם הייתי יודע איך קוראים לזה הייתי אומר.
טוב אז יצאנו לדרך, אחותי שמה דיסקים בדיסקמן באוטו ושמענו טראנסים, אחר כך מוזיקה של משטרה ואז סתם מוזיקה ישנה (לפני 3-4 שנים) ונחמדה.
הגענו, היה ממש קר בחוץ (היינו באשקלון) ובפנים הייתה החתונה, האולם מפואר והאוכל חביב, אבל לא הכרתי שם כמעט אף אחד ומי שהכרתי היה מפוזר בין כל ה600 אורחים שהיו שם.
היה דיי מעפן, חתונה תימנית כזאת עם הרבה מוזיקה מזרחית ורעש... בשלב מסויים לקחתי את המפתחות של האוטו והלכתי לשבת שם ולשמוע מוזיקה נורמאלית, אבא העלים את הדיסק עם המוזיקה המגניבה של החלילי פאן אז שמעתי דה ראסמוס במקום. המשפחה חזרה ונסענו הביתה, הלכתי לישון.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
