"כשהחשכה כבר כאן במלואה ואת לגמרי לבדך, בנשמתך ופיזית, את מרגישה פחד משונה, א מהמוות, לא מהאנשים, לא ממה שהולך לקרות ברגע הכי פחות צפוי אלא מהבדידות שלך, מזה שתשכחי לנצח במעמקי התת מודע".
יודעים מה??!!
בעצם אין לי מושג מהו אושר!!
ואף אחד יותר לא יכול לפגוע בי יותר ממה שאני עכשיו!!
זהו .. אני חסינה עכשיו מפניו!
כבר לא אכפת לי מה יקרה לי.. מה יקרה לו...
ואף אחד לא יביס אותי יותר!! לא אכפת לי יותר למות!! אם זה מה שיקרה זה מה שצריך לקרות!!
נמאס לי לפחד ולהסס לעשות עוד צעד אחד עם חשש שזה שגוי, ומשהו יכול לפגוע בי.. כי אם אני בעצם לא אנסה, איך אדע??
הפעם אני נלחמת עד הסוף ושכולם יקפצו לי!!
נמאס לי כבר מהמצב, אני מרגישה שלב כבר לא נשאר לי וכך גם לא נשמה...
את כל כולי אקדיש רק למה שאני אוהבת...
כנראה גם אם אצטרך להישאר לבד.. עדיף לבד מאשר בחברה גרועה..
די נמאס לי..
אני מרגישה שמשהו עוד שנייה יתפרץ מתוכי..
שאם אני לא אעשה את מה שנכון לי לפי דעתי אני פשוט אתפוצץ..
כל החלומות הכי גרועים שלי מתממשים... ואני כבר מרגישה שאני על סף שבירה, אבל אני לא אתן לזה לקרות .. לא שוב..
אני יודעת שאני יכולה לחזור להיות חזקה כמו פעם ואף יותרף אסור לי לתת לזה להשפיע עלי..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
