כבר כמה ימים שלא עידכנתי.
אני מרגיש בודד ומחוץ לחברה לאחרונה וקשה לי להתמודד עם זה.
אין לי הרבה זמן למחשב בגלל שאנחנו בתקופת מבחנים ואני מרגיש כל הזמן שאני מאכזב אנשים ובייחוד את המשפחה שלי.
גיליתי שאין דבר כזה באמת חברים,
זה סתם זיוף,
ומי שאני אוהב לא אוהבת אותי.
זהו, אני פשוט מבולבל ואין תמונה כי לא היה לי כוח להעלות.
הנה חלק מקטע שכתבתי:
שלבים:
אתה עצוב, עצבני, דוקרני , רציני , גוסס מבפנים ומחייך חיוך מזויף כלפי חוץ.
אתה מדוכא, מרוחק, מאוהב, מנותק צועק לעזרה אך היא לא באה, היא גם לא תבוא.
מי יציל אות? מי יתפלל בשבילך? מי יחכה לך בסוף המסלול הלא נגמר הזה?
מישהו?
למילים אין כבר ערך, אך עם המון כוונה מישהו ידע שאתה צריך עזרה?
כמיהה לחיבוק, צרחה מחרישת אוזניים, בלי לחשוב פעמיים להסתכל לשמיים.
זה חלק מהקטע בעיקרון
תגיבו?