No_OnE

מאז הפוסט האחרון עברו 3 וחצי שנים

היתכן? מסתבר.

אני כבר לא ילדת תיכון אלא חיילת משוחררת..

מה השתנה מאז?

לא הרבה אני חושבת..

אם אז היינו שנה? היום אנחנו 4..

מפתיע? אולי..

איך הגעתי שוב לבלוג?

מסתבר שדרכינו נפגשו שוב, עקב הודעה קטנה שגרמה לי לרצות לחזור לילדות..

אותו השקט ובלי הדאגות על הראש..

זה רק החזיר אותי לפוסט ההוא שהדגיש לי שלא השתנה כלום מאז.

החיים שלי היום?

אותו חרא.

בלגן אחד גדול כמו כל חייל משוחרר, צעירי האזרחות מה שנקרא.

מה חשבתי לעצמי כשהחלטתי לכתוב פוסט?

הסבירות היא השעמום, שעמום שעת לילה שכזו.

סבירות שאולי זה יעביר את הזמן לאיזו מתבגרת מטומטמת שבא לה לצאת מהארון..

ובנימה פסימית זו? תוותרי, החיים זבל בחוץ.

לילה טוב?

עדיף..