סורי שהרבה זמן לא היה פרק פשוט הייתי פעמיים בחופשה ובמחנ"ק ולא היה לי זמן...וכן גם בגלל שהיו שתי תגובות T.T
יש מצב אני מקפיאה את הסיפור.....לומרות שאני נהנת לכתוב לפעמים אין זמן אבל אני בכל זאת מפנה זמן כדי להוציא בשבילכם פרק ואתם אפילו לא מגיבים....אני רואה ברשימות של האנשים שביקרו כאן בלוגרים שנכנסים קבועה ואף פעם לא מגיבים!! זהו סתם היה לי חשוב להבהיר, בעניין הקפאת הסיפור אני עוד לא בטוחה....
פרק 17:
ליאן קמה מהמיטה בעצבנות...
"הייתי צריכה לדעת שהיא תהיה כאן..." אמרה בעודה מתארגנת ללכת.
היא התקרבה לדלת והסתובבה:
"לא נפרדתם...את וביל"שאלה.
"אהה, כן חזרנו" אמרתי עם חיוך.
"סופסוף"לחשש לו טום.
"טום שתוק"אמרתי.
"נטלי את מביאה לי את הפלסטר?!?" נשמע קולו של ביל.
"זה ביללל?? איפה הוא.. יואו אני מתרגשת!!"אמרה ליאן.
פתאום נכנס ביל בדלת החדר.
"מה קורה פה?" שאל.
ליאן רצה אל ביל וחיבקה אותו..
"אפשר חתימה בבבקשה??"
"מה?..חתימה?...טום אמרנו שהלילה אתה לא..." התחיל ביל וטום הפסיק אותו:
"זה מה שיצא..."
ביל הסתכל עליו כמה שניות וישר חזר בחיפושים אחר הפלסטר.
"אממ....אפשר חתימה??" שאלה שוב ליאן.
"אהה כן נכון" אמר ביל וחתם לה.
"רגע רגע רגע.....ליאן ונטלי- מאיפה אתן מכירות??" שאל טום.
"הייתי אצלה כשעזבתי את הבית שלכם...." אמרתי.
"סתם ככה פתאום באת אליה בלי להכיר אותה??" שאל.
"אממ כן משהו כזה" עניתי לו.
"עזוב טום זאת סתם הייתה טעות שלי" אמרה.
"טוב ליאן נמאס....אני הייתי שבורה, היה לי קשה ואת עזרת לי כשאירחת אותי בביתך.....אבל עכשיו את רק חושבת על עצמך- למה לא סיפרתי לך.. באמת למה?? אולי כי היה לי קשה!!"השבתי.
ליאן טום וביל הסתכלו עליי בתדהמה.
"נטלי אני...אני לא ידעת שזה.."
"אוי נו באמת, ליאן תעשי טובה- פעם הבאה תחשבי לפני שאת ככה מתפרצת עליי" אמרתי והלכתי לחדר של ביל.
דרך הדלת המפרידה שמעתי את ליאן מתעצבנת והולכת.
"נטלי את בסדר אנ.."
"זה בסדר חח סתם היא עיצבנה אותי ועכשיו היא הלכה אז הכל בסדר" אמרתי.
בבוקר התעוררתי לצידו של ביל אחרי לילה שמח מאוד שהיה לנו ;)
"ממ...בוקר טוב" אמרתי.
"בוקר טוב" השיב ביל.
"אתה מוכן להיום??" שאלתי.
"מה?? מה יש היום??...אההה כן טקס הפרסים, אני מוכן כמו תמיד". השיב.
"יופי" עניתי לו וקמתי לשטוף פנים.
הערב הגיע מהר וכבר הלחץ הורגש בבית.
*טום מהקומה התחתונה* "ביל ראית את החולצה הירוקה שלי??"
*ביל מהקומה העליונה*" כן היא בחדר שלי..."
"איפה גיאורג וגוסטב קבענו איתם פה לפני חצי שעה!!" אמר.
"חח ביל תרגע הכל יהיה בסדר" אמרתי.
"כן כן הכל יהיה בסדר....ראית את השרשרת החדשה שלי אני לא מוצא אותה בשום מקום.
"כן היא על השולחן לידך!" אמרתי.
"אהה כן נכון, לא שמתי לב" אמר ורץ ללמטה לפתוח את הדלת.
"טום! נטלי! בואו גיוארג וגוסטב פה וגם הנהג, יוצאים" צעק ביל ועד מהרה אני וטום התיצבנו בכניסה לבית.
כנשהגענו לאולם שבו התרחש הטקס היינו קצת המומים.
היו שם אלפיי אנשים ואומנים מוכשרים, חלקם המתחרים של הבנים על הפרסים:
הלהקה הבינלאומית הכי טובה.
הקליפ הכי טוב.
השיר הכי טוב "1000 meere"
הטקס התחיל וכבר הלהקה הייתה צריכה לעלות לבמה להופיעה עם השיר 1000 meere.
השיר הלך הכי טוב שיכול להיות והם זכו להרבה מחיאות כפיים מהנמצאים באולם.
עד מהרה עבר שלב הופעתם של האמנים השונים ועברו להכרזת הזוכים.
בקטגוריית הקליפ הכי טוב.
"את חושבת שנזכה??" שאל אותי ביל.
הזוכים
"אני מקווה כל כך" אמרתי ושילבתי את ידי בידו.
הם
"בהצלחה!" לחשתי שוב.
להקת FOB!!
הבנים הסתכלו אחד על השני באכזבה וחיכו להכרזת שאר הפרסים.
"יש עוד שני פרסים על תהיה מבואס" ניסיתי לעודד.
"כן...נראה לי גם בהם לא נזכה" אמר.
"דיי להיות כל כך פסימי!" אמרתי ומיד השתתקתי.
חלף הרבה זמן עד שהכריזו על מועמדותם השניה.
והזוכים בפרס- הלהקה הבינלאומית הכי טובה הם.......
*ספויילרים למנויים???
תגיב 3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
*Zimmer483*