Just Me and My Life

טוב אז הנה הסתיימה לה עוד שנה וממש לא אכפת לי(:

אני חושבת שסוף סוף אני מתחילה להתגבר עליו ואולי אפילו לאהוב מישהו אחר שאשכרה יש לי סיכוי איתו. הבעיה היא שהוא גר במרחק שעה וחצי נסיעה ממניV-V אבל מצד שני ה-X שלי גם היה בכזה מרחק אז נתגבר..

טוב אין לי מה לכתוב מה אתם רוצים? זה הפוסט הקצר ביותר בתולדות ישרא בלוג וופי דו.

טוב תיחנקו.

ביי.

http://www.youtube.com/watch?v=fdDNxYjlrbE

נו אז המופע סופשנה בדרמה ביום שבת הזה. אנחנו לא מוכנים בשיט ואתמול כמעט החלטנו לבטל את ההופעה. יש חזרות כל הזמן וכל זה אבל לא אכפת לי. אני חיה על חזרות, נושמת טקסטים ואוכלת את האורות על הבמה. ובהופעה? בהופעה אני כבר אחרי החיים, אני בגן עדן. אני לא צריכה אוכל או אוויר. רק קהל<:

ביום שישי אני וחברה נסענו אליו. הוא גורם לי להרגיש רע יותר מרגע לרגע. הוא השתכר, ונכנס לדיכאון. אמר הרבה שטויות ובעיקר גרם לי להרגיש האפס הכי קטן שקיים בעולם. כל כך רציתי פשוט להעלם. להתפוגג באוויר. הוא טרח להזכיר כל הזמן כמה שבנות הן בנות זונות וכמובן הזכיר ששנינו מבואסים בגלל מישהו שלא שם עלינו זין. תודה רבה. כל הערב הלכתי אחריו כמו כלבלב בקושי מוציאה מילה מהפה וכל מה שעובר לי בראש זה "את אפס.. את כלום.. את אפס מאופס.."

ובגלל שהיה קר הצטננתי>< ועכשיו כולי מנוזלת ומתעטשת כל חצי שנייה.

ובנוסף להכול אני גם במחזור>< מה עוד יכול להשתבש??

הדבר היחיד הטוב זה שכבר רואים את החופש באופק. אפילו שיש לי תחושה שאני לא אספיק כלום בחופש הזה, זה עדיין חופש!!

מצטערת על החוסר עידכונים שלי.. אשתדל לעדכן יותר..

מקווה לנימה יותר אופטימית בפעם הבאה..

הייתי.