היה לי חלום, אחד המווזרים. ארוך ואין לי כוח לפרט...

קיצר, כולם בכו. לא בכו כי הם קיבלו מכה בראש, אלא ממש... בכו.

היה רע. יכלו להרגיש באוויר כמה שנאה הייתה שם, ובסוף זה פשוט התפרק.

התעוררתי אחר כך באמצע הלילה, ובכיתי-גם אני.

הבנתי פתאום כמה אני אוהבת כל אחת פה.

שאתן נותנות משמעות לחיים שלי.

שאם לא הייתן פה בשבילי-

לא הייתי עוברת חצי ממה שעברתי.

ואני מודה על כל יום, שעה ושנייה שאתן כאן,

גם אם לפעמים זה לא נראה ככה, וגם אם לפעמים אנחנו רק רוצות להרוג אחת את השנייה,

וגם שיש פה בנות שלא סובלות אותי- אני רק מאחלת להן דברים טובים ושילמדו להכיר בצדדים הטובים של בנאדם,

כי אני באמת אוהבת כל אחת ואחת פה.

אנחנו יותר מסתם חברות, ויותר מאחיות- אנחנו כאן אחת בשביל השנייה, תמייד.

אז תתחילו קצת להבין מה הולך פה,

כי אני הבנתי. אנחנו? קבוצה של בנות שלא מכבדות אחת את השנייה.

ביצ'יות, בכל המובן של המילה.

ואם נהיה קצת יותר נחמדות אחת לשנייה ונאהב אחת את השנייה- נתחיל מההתחלה...

ויהיה טוב. באמת שיהיה טוב.