כשאני חושבת על זה,

אף אחד פה לא מכיר אותי. ואני לא מכירה אף אחד.

אף אחד לא באמת יודע מה חושבים עליו, אלא אם כן אנשים אומרים לו.

אז אני מנסה להיות אופטימית ולהאמין שאני כן מעניינת מישו.

אבל אני לא, ואני לא מרגישה חלק מהקבוצה או מהכיתה או מהשכבה.

אני מרגישה תלושה לגמרי, לא קשורה, כל כך שונה.

אני לפעמים רוצה להיכנס לשירותים, לנעול את עצמי שם ולהקיא מהגועל נפש שהולך פה.

אנשים פה מרכלים ומשקרים לכולם בפרצוף.

אין פה אף אחד אמיתי?!

אולי כבר עדיף לי לחזור, וזהו. אבל גם לכאן אני לא שייכת.

לפעמים אני חושבת למה בכלל צריך את זה, את החיים.

ואז אני ישר חושבת שיש אנשים הרבה יותר מסכנים ממני.

אני לא בנאדם רע, באמת שלא.

אז למה לי זה לא מגיע, כל הטוב הזה שהאחרים מקבלים?

אני צריכה לחיות עם רגשי אשמה כל החיים?

אני צריכה לשתוק ולחייך, כי אף אחד ממילא לא יקשיב?

ואם אין לי כוח לשחק, אז אני ישר צומי?

מה אתן רוצות, שאני אמשיך לחייך ולצחוק מהשטויות האלה,

שאני אתלבש כמו פריקית ושגם אני אצרח כל השיעור, בשביל שתאהבו אותי?

אני שונאת הכל עכשיו.

ונמאס לי להגיד את זה,

אבל כן-התרגלתי ליחס המגעיל הזה, או ליתר דיוק-לחוסר יחס,

ולמחשבה התמידית הזאת, שתלויה באוויר,

ללכת או להישאר?

שאלוון.

החבר\ה הכי טוב הראשון\ה: יעליי.
החתול הראשון:  אממ... נראלי קראו לה שלג, לבנה כזאת. P:
הכלב הראשון: אנטון השמן. P:

השינוי הדרמטי הראשון: נהייתי תלמידה טובה בז'. :|

התאהבות ראשונה: מי שזה הוא, יודע.
הדיסק הראשון: אוונסנס! D:
ההרכב הראשון: אה?
     
המשקה האלכוהולי האחרון ששתית: בטח משו שדחפו לי בחתונה של דודה שלי. XD
הנסיעה האחרונה: היום בחזרה מבצפר.
שיחת טלפון אחרונה:  מורניי. [:
הדיסק האחרון ששמעת: נראלי אבריל לאבין, רק לבדוק אם הוא לא נשרט לגמרי כבר.
אמבטיית הקצף האחרונה: לפני איזה שבועיים שהיה לי ממש קר... חח

פעם אחרונה שבכית: אתמול בלילה בסרט (סופשבוע בת"א-חובה לראוות!!)
החיבוק האחרון: ליהיא מח"4. היה חיבוק של משו כמו 10 דקות רצוף. XD

פעם אחרונה שממש עצבנו אותך: היום בבצפר, באינגליש.
פעם אחרונה שראית טלוויזיה:  לפני חצי שעה ככה.

האם אי פעם יצאת עם אחד החברים הטובים שלך? לא.
האם אי פעם נעצרת: לא. 
האם אי פעם שחית בעירום? לא.
 האם אי פעם היית בטלוויזיה? לא. 
האם אי פעם נישקת מישהו והתחרטת על זה? לא.
 האם אי פעם היה לך חלום כחול על מישהו שאתה מכיר? לא.
האם אי פעם הרגשת שטובת ההורים שלך עדיפה על אחרת?  כן.
 האם אי פעם הרגשת שאת גבוהה אבל זה לא היה נכון? הרגשתי גבוהה פעם אחרונה בכיתה ג', שגבהתי משו מטורף. הייתי הכי גבוהה בשכבה. XD

שבעה דברים שאת לובשת כרגע:
1) חולצת בצפר שחורה.
2)ג'ינס כחול ארוך.
3)קודם היה לי גרביים כתומות אבל הורדתי אותם. XD
4)חזייה לבנה.

5)תחתונים ורודים. XD

וזהו. XDD

שישה דברים שעשית היום:
התחלתי לקרוא את מעורב ירושלמי של ליאת רוטנר, סבבה דווקא.

ראיתי טלוויזיה.
הלכתי לבצפר.
אכלתי שניצל ופסטה.
ניסיתי לעשות שיעורים.
היה בוחן במתימטיקה והלך לי חרא.

חמישה דברים שאת אוהבת לעשות:
לשמוע מוזיקה.
לצלם ולהצטלם.
לכתוב (שירים, בלוגים, יומן אישי וכו'...)
שופינג.
לטוס לחו"ל או סתם לטייל (ולנסוע לפארקים ויערות).
   
ארבעה אנשים שאת יכולה לספר להם [כמעט] הכל:    
יעלי, קורן, רבקה [תתפלאי.] ואין לי עוד מישו, אני חושבת.

שלוש שאלות העדפה:
לשתות או לאכול? לשתות.
קטן או גדול? גדול. P:
שחור או וורוד? שניהם ביחד.

      
 2 דברים שאת רוצה לעשות לפני שתמותי:
לטייל בעולם (נו..כמעט כולם רוצים לעשות אתזה!)

צניחה חופשיית. XD


דבר אחד שאת מתחרטת עליו:
אף פעם לא באמת הצלחתי להרזות, וניסיתי הרבה שיטות. :(