במקום לבכות\רן דנקר ועילי בוטנר

רק שהרוח לא תיקח אותך ממני

שהסופה שמתקרבת לא תבוא

המחשבה הזו שלא נמות ביחד

לא נותנת לי לחיות

ושהלילה יהפוך טיפות של אושר

ונירדם על הספה שבסלון

ונחכה עד שיגיע בוקר

עם הגשם הראשון

וכשילך הפחד, תכנס תקווה

ומה שרק חלמתי באמת קרה

ואז יציף האושר את מדרכות העיר

ובמקום לבכות, אני אתחיל לשיר

אל תיעלמי עכשיו

כי כבר כמעט הצלחתי

לדמיין אותך קרובה אליי היום

מה שהיה מזמן, האם ישוב עוד פעם

ואולי זה רק חלום?

וכשילך הפחד, תכנס תקווה

ומה שרק חלמתי באמת קרה

ואז יציף האושר את מדרכות העיר

ובמקום לבכות, אני אתחיל לשיר

השמיים בוכים על מלאכים שנופלים,

ועל מלאכים שחוזרים למעלה?

אתה היית כל החיים שלי, אני מתפרקת פה בלעדיך.

תמיד היית שם, והיית הכל בשבילי. לימדת אותי כל כך הרבה,

החיים שלנו התהפכו מקצה לקצה, כמו שאמרת.

אתה ההוכחה שאהבה היא כ א ב.

ואני תמיד אזכור אותך.

גם כשאתה שם למעלה, מסתכל על כולנו וצוחק.

צוחק, כמו שאף פעם לא צחקת.

ושמח שאתה גמרת עם הסיוט הזה,

עם החיים.