המוות שבלידה!!!יז’’ק נורמן

"זה סיפור על"/יז'ק נורמן

זה סיפור על...

היסטוריה של טעויות,

על היסטוריה של אלימות,

אבא מכה

ואמא בוכה.

אמא מטיילת

אחריי שהיא מכות מקבלת,

נודדת מסטירה לסטירה...

יכלה כבר להקים שבט משלה,

אבל היא בחרה בשתיקה.

היא לא אמרה מילה.

כל הזמן אמרה...שזה מאהבה,

"אני חלשה,

אני כבר לא צעירה.

מי יקח אותי???

מי יאוהב?

אני זקנה מגעילה!!!

אני צריכה להיות...אסירת תודה

בסטירה הוא מראה על אהבה

אתם לא מבינים!

הוא לא רע,

יש לו תארי גבורה,

אפילו מנשיא המדינה!

שהוא מרביץ לי וקורא לי בהמה.

זאת בעצם הכרת תודה...

הוא נותן לי יחס ותקווה,

זה שווה הרי העין בסך הכל נפוחה.

הוא צודק אני באמת צריכה...

יותר לבשל ולדאוג שתמיד יהיה נקי בדירה

הדקירה הייתה בשנה שעברה...מאז הוא קנה לי מתנה,

חוץ מכמה פעמים שהוא הביא סטירה

הוא היה בסדר כל השנה.

ילדי מה אתה עושה?!?!?!?!?

אל תדבר איתו על זה!!!

זה ביני לבינו!

אתה תלך מפה!!!!

אני לא סמרטוט רצפה,

לך מפה לפני שאבא בא,

ישמע ויגיד...שאני אשמה,

הוא שמע ,והוא צודק אני אשמה!

,לכן ההצלפות עם החגורה".

לפתע ...נשמעה ירייה....

"מה עשית?!?!?!??? זאת הייתה בסך הכל חגורה.

אני יריתי בו ילדי!תברח מפה!...

זה סיפור על....

היסטוריה של טעויות...

על היסטוריה של אלימות.

  "גלורייה והסיפור הנכורי בבלי"/יז'ק נורמן

גלורייה אותי בגיל שש עשרה אהבה,

אבל אני לא אותה,

פרחתי בשקר הכזב...

גלורייה התחננה...

תראה אותנו במראה,

התאמה מלאה

,אך שמי לא רגב ומעולם לא היה.

אלוהים תחליף את השדים שלי,

תסנן את החלומות שלי

ותחליף בקשות.

לא היו לי חברים או חברות

ואיתה בליבי רציתי להיות...

האמת מנצחת!

וגלורייה נשכחת,

רציתי להיות רגב.

עם האיש

רציתי להפסיק לחלום...

שתיתי מים בברזיל כל יום,

אך ערנות זה לא צדיקות.

והשקר זה אלוהות,

חיי בתקווה שהאכזבה,

תגבר על השגרה

ותהפוך לשמחה

אין בי תקווה שזה יקרה במאה שנה

גלורייה בנו עדיין מאמינה...

שלחה לי כרטיס עם ברכה,

עוד שנה עברה ,צריך לתת לה נשיקה

הלוואי והייתה מוצאת את בעלה!!!

אני לא רגב

ובטוח לא שי עולם

שתמצא לה נחלה

נכונה

ואני מרגיש יהודי....בסיפור נוכרי....סיפור בבלי

את השיר הזה כתבתי בזמן משבר קשה....אני מרגיש אל השיר הזה רגשות כנים וחזקים....אשמח לדעת את דעתכם הכנה...אני ברך כלל לא עושה הקדמות לשירים שלי , אך הפעם הרגשתי צורך עז ,כמו כן אי גם מבקש את עצתכם החכמה איזה שם עדיף לשיר או לשיר את זה ככה עם שני שמות???

בתודה מראש

יז'ק נורמן

       "מרחם פעמיים/ 12 דגים משונים"/יז'ק נורמן

יום הולדת שמח לילד.

אמא שמחה מחר כבר בן שתיים עשרה,

גדול וחזק!

יציב וענק!

חכם ונחמד!

יפה תואר,בלונדיני מסורק.

רק האבא מסתכל עליו במבט סרק.

זילזול ועם חיוך של ליצן,

שדומה לשטן.

קטן וחלש,

הילד נקטש.

לא רוצה להיות בר,

לא רוצה להיות רגב,

לא מתכוון להיות בן או חי.

מבט לשמיים עם דמעות בעיניים.

מלמול שלא נשמע באוזניים,

אבינו שבשמיים שמי הוא אשלייה'.

ואני מבקש ממך טובה ממש קטנה...

אני רוצה למות ולהיוולד כחדש,

אך רק בלי מסכה,

בלי שקר ללא הבחנה,

שאבא יבין שהעולם השתנה,

הוא עדיין תקוע מאחוריי החומה.

אבינו שבשמיים תרחם עלי פעמיים!!!

פעם בסליחה ,בפגיעה במשפחה

אשלייה' הוא אכזבה...

הוא לא מבין שהחומה סדוקה

והיא כבר לא בעיה,

אבא עלי מביט

"תתנקה ואל תבכה!

תתבגר מחר אתה כבר לא בן שתיים עשרה יותר!

אני לא כמו אמא.

אני יודע את הסוד הקטן.

זאת לא בושה,זאת לא חרפה,

עדיין בביתי הברכה,

תסתכל על עצמך...

גאון ומדהים!

עוד מעט בן שלוש עשרה ממש גבר.

אני כבר רואה...

את הבן שלי בגיל שמונה עשרה...

לובש את המדים...

לוחם למען המדינה!"

בוכה בעיניו ומבין...

שזה לא חייו...

אין לו תוכניות,

אשלייה' רוצה להשתנות...

שמונה עשרה לא רוצה להיות,

אבא עם מבט של...אכזבה

את הסוד כנראה,לא ידע

וככה לי אמר...

"אין בר ואתה לא רגב...

בן או חי

בגללי???האם זו אשמתי???

עניתי לו לא!

זה בגלל הבורא.

אבא חייך אליי ואמר "בוא לדוג.

נלך לדוג כמו פעם...

נשכיר אונייה נדבר כל החשכה...

ככה אני יבין אותך."

עם בכי אמרתי לאלוקים תודה!

למחרת...שיחה בעיר...

הידעת שאשלייה תם?

ואביו ואימו אפילו לא יודעים!!!

אבא עם חיוך של קורבן...

אמא על כדורים...

ואני בוכה עם דגים מוזרים.

מחכה לפעם השנייה...