מכירים את זה שיש לכם מצברוח הכי היי שבעולם, ואז אתם מדברים עם מישהו, נניח שהוא גם קרוב אליכם, והוא פשוט מוריד לכם את כל החשק להכל במכה?

מכירים?

אוווף אני נורא רוצה לדבר איתה סתם שיחה.. להגיד היי ולשאול מה נשמע? ולקבל סתם תשובה כמו הכל סבבה, מה איתך? או.. הכל בסדר, או משהו בסגנון...

אבל איכשהו כל שיחה איתה נגמרת בזה שאני לא מצליחה להחליט מי רוצה להתאבד, היא כי רע לה? או אני בגלל הדכאון שהיא מביאה לי בשיחות האלה..?

אני חושבת שהיא חולה. אני חושבת שיש לה דכאון ואני חושבת שהיא צריכה לקבל טיפול. היא לא באמת רוצה להתאבד, סתם מאבדת חשק לחיות.. היא לא תעשה עם זה כלום... היא גם לא מאיימת לעשות...

אני חושבת שהיא חולה ואני יודעת שאין שום דבר שאני יכולה לעשות כדי לשנות את זה... עם ההורים שלה אי אפשר לדבר ואם אני אפנה לגורם אחר אני יכולה לשכוח מהקשר שלי איתה....

מכירים את זה שאתם רואים מישהו קורס לתוך עצמו ופשוט יודעים שאין שום דבר שתוכלו לעשות עם זה...

אני חושבת שזה הפוסט האחרון שלי. כן, אמרתי את זה כבר כמה פעמים, אבל בפעמים הקודמות תכננתי לעזוב כי לא היה לי מה להגיד, וכשהיה לי אז חזרתי...

הפעם זה פשוט כי אני כבר מרגישה שאני מדברת לעצמי.. אנשים נכנסים, אני לא יודעת מי מהם קורא בכלל ומי לא אבל העובדה היא שאף אחד מהם לא מגיב... אני לא חושבת שיש טעם להמשיך לכתוב אם אני מדברת לעצמי...

היו שלום....

אני עדיין אוהבת אותו.

מרגע לרגע זה נראה לי פחות ופחות הגיוני... יש לי חבר, כמעט חודש. ואני בכלל לא יודעת מה אני עושה איתו.

אני עדיין אוהבת אותו.

הוא מת עליי, הוא שולח הודעות כל הזמן לשאול לשלומי, מנסה שנפגש בכל הזדמנות אפשרית... אבל אני באמת לא יודעת מה אני עושה איתו, אני לא נמשכת אליו, ואני אפילו לא בטוחה אם יש לי נושא לשיחה איתו.

אני עדיין אוהבת אותו.

אנחנו כבר כמעט חודש ביחד, סופשבוע זה התאריך, אנחנו יוצאים לחגוג, אני רוצה לקנות לו משהו, "תשומת לב"... אבל אני אפילו לא יודעת מה הוא אוהב, אני לא יודעת עליו כלום.

אני עדיין אוהבת אותו.

אני מרגישה כאילו אני עובדת עליו, כאילו אני לא באמת איתו.. חברה אמרה לי שלפעמים לוקח זמן להתחבר, אבל אני פשוט לא חושבת שיש למה...

אני עדיין אוהבת אותו. ולו- בכלל לא אכפת.

אני עדיין אוהבת אותו, למרות שנפרדנו לפני 3 חודשים ועבר עליי כ"כ הרבה מאז...

אני עדיין אוהבת אותו למרות שלפעמים אני לא מבינה איך אהבתי אותו מלכתחילה...

אני עדיין אוהבת אותו, אבל הוא לא ממש אוהב אותי חזרה.. לא מראה את זה בכל אופן...

אני עדיין אוהבת אותו, ומתגעגעת.. לחיבוק שלו, למגע שלו, לסתם שיחה על כלום.

אנחנו חוגגים ביחד חודש, אבל אני עדיין אוהבת אותו.

במעבר חד התייחסותי הקצרצרה לנושא החם- מה המשמעות של השם שלכם?

הבלוג שלי הוא אנונימי, ולכן אני לא הולכת לספר על שמי, אבל אני רוצה לתת כמה משמעויות לשם שבחרתי להשתמש בו "לפעמים החיים משחקים בתופסת".

החיים הם גלגל, ואני לא הראשונה שאומר זאת. מה שבא והולך תמיד יחזור אלייך בסיבוב.

אבל לפעמים, לפעמים החיים משחקים איתך תופסת, דווקא הדבר היחיד שאתה נורא רוצה שיקרה ישתדל להדחות כמה שיותר. דווקא אותה בקשה (קטנה ככל שתהיה) תהפוך להיות האחרונה ברשימה של אלוהים, ברשימה של החיים...

לפעמים החיים משחקים בתופסת- תבחר אתה להיות התופס! תפוס את הרגע, תפוס את החיים בציפורניים אם צריך ונצל כל שניה שנתנה לך כאן.

לפעמים החיים משחקים בתופסת- וכמה כל משחק, גם כאן יש מפסידים........

שיהיה אחלה יום אנשים... תהנו מהחיים... נצלו אותם...