סיפור בהמשכים

טוב, החלטתי לפרסם עוד קטע מהסיפור. לא יודעת למה... ניסיון.. לראות מה יקרה... אתם מוזמנים לקרוא ולהגיב. מקווה שתהנו.

המשך:

אחרי ארוחת הצהריים, היא התחילה לבשל, ובערב הם אכלו ביחד. היא סיפרה לו על הבעיה הקטנה שהייתה לה עם המתפתחות בבוקר, הוא אמר שהוא מצטער, שהוא ייתן לה מפתחות לבית בשבוע הבא, ובינתיים, הוא ינעול את הבית.

רוני גם סיפרה לו על החיבור, הקריאה לו, ואפילו שאלה לדעתו. הוא אמר שהחיבור מאוד יפה ושכדאי לה להמשיך אותו, כך היא עשתה.

למחרת בבוקר, הוא אכן היה שם, במטבח, יושב לצד השולחן עם ארוחת בוקר גדולה לשניים. היו שם פנקייקים, סלט, לחמניות טריות עם מגוון גדול של ממרחים, דגנים וחלב וגם שוקו חם בכוס גדולה. "לא היה לי נעים על אתמול ורציתי לפצות אותך, חשבתי שארוחת בוקר נחמדה ביחד זה רעיון טוב, אני מקווה שאת אוהבת את זה..." "כן, ברור!!". פנקייקים, זה היה המאכל האהוב על רוני, מלבד זה, עצם הארוחה עם אבא שלה שימחה אותה, באותה יום, היא אכלה כל כך הרבה, שבקושי יכלה לזוז, אך אבא שלה לא היה נותן לה להישאר בבית. בבית הספר, רוני הייתה מאושרת, היא סיפרה לחברותיה על ארוחת הבוקר עם אבא שלה והן היו כל כך שמחות בשבילה, היא חשבה על זה כל היום.

מאז הארוחה באותו הערב, אבא שלה התחיל להקדיש לה יותר זמן, הם נהנו ביחד כל השבוע, עד שהיא הייתה צריכה לחזור הביתה, לאמא שלה.

הם הגיעו לבית, אבא שלה נפרד ממנה, נישק לה במצח ונסע לדרכו.

רוני הבחינה במכונית לא מזוהה מחוץ לבית, היא פחדה, אבל לא רצתה לחשוב ששודדים אותם, היא העדיפה לחשוב שאלה אורחים לבית שליד.

רוני נכנסה, אמא שלה הייתה שם, אך היא לא הייתה לבד, היא הייתה שם עם גבר. הגבר היה גבוה, נאה, עם שיער חום ועיניים גדולות ושחורות, הוא היה לבוש בבגדים מכובדים למדי. רוני לא הכירה את הבחור הזה.

וזהו לבינתיים..