סיפור בהמשכים

החלטתי לפתוח בלוג שבו אוכל לפרסם את הסיפור שאני כותבת, ואז סוף סוף, חברות שלי יוכלו לקרוא אותו.

גם השאר יכולים לקרוא אותו.

הנה הפרק ראשון:

 היא הייתה מתבגרת בת 14 ששמה רוני, היא ישנה 6 שעות רצופות ולפתע התעוררה ללא שום סיבה ברורה, היא ראתה שעוד חושך בחוץ וגם שהשעון עוד לא צלצל, היא הבינה שעוד מוקדם לבית ספר, אז היא ניסתה לחזור לישון אך לא הצליחה. היא חשבה שאולי כוס חלב חם יעשה את העבודה.

כשהיא יצאה מהחדר וירדה במדרגות לעבר המטבח היא שמעה קול אדם מבוגר, זו הייתה אימה שצועקת על הטלפון "לא!! הסכמתי שתקבל אותה השבוע, אבל כבר הודעתי לך מראש ששבוע הבא אי אפשר כי יש יומולדת לאחיינית שלי" בקולה היה אפשר לחוש בכעס ובבכי שטרם התפרץ.

רוני שיערה שהיא דיברה עם אבא שלה. ההורים של רוני היו בדיוק בתהליכי גירושים והוא רק עזב את הבית, הוא סיפר לה שמצא בית קטן אך עם זאת מרווח, שנמצא רק שלושה רחובות מכאן, ושהיה נראה שהבעלים אף רצה להיפטר מהבית, עד כדי כך שהם הסכימו למכור לו אותו אפילו במחיר מגוחך, למרות שהוא חשב שהבית נחמד ואפילו  די חמוד, ולכן הוא קנה אותו. הוא סיפר לה שלבית שתי קומות ורצפה מעץ, "בקומה התחתונה, קומת הקרקע, ובה שני חדרי שינה, סלון מרווח, פינת אוכל חמודה, מטבח וחדר שירותים ומקלחת גם יחד" " ובקומה העליונה, עליית הגג, ובה שני ארונות, אין בה הרבה מקום אך די בשביל לשמש כמחסן"

לאחר שאימה של רוני החליפה עוד כמה מילים וצעקות עם אביה, ניתקה והלכה לישון. רוני החליטה שכבר אינה צמאה והעדיפה לנסות לחזור לישון למרות זאת.

בפרקים הבאים:

- "..הם נכנסו למכונית, אביה סיפר לה עוד על הבית, הוא אמר לה שהוא בטוח שהיא תאהב אותו.."

- "..אני בטוחה שהילדה הזאת מאוד חמודה, אבל אני אדבר גם איתך, לא?!"

- "... ורוני ישר ירדה למטבח לחבק אותו, אך הוא לא היה שם.

כל מה שהיה במטבח זה שוקו, סנדוויץ', ומכתב על המקרר:"

                                                     מקווה שאהבתם\ן את הפרק הראשון=] מיכל.