Skeleton Songs

ובכן.. אחרי יותר מחודש בלי עדכונים, אני חוזרת. זה לא שעברה עליי תקופה קשה, זה לא שלא היה לי כח לכתוב, זה בדיוק באמצע. לא היה לי על מה לכתוב. כל המוזה שלי נעלמה, אבל אני מרגישה שהיא חוזרת, ולכן אני מעדכנת. הפעם לא יהיה שיר, מהסיבה הפשוטה שאין לי אחד. אבל בניגוד למה שכתבתי בכותרת, שזהו בלוג של שירים, רציתי להתייחס למשהו אחר.

כמו הרבה אנשים אחרים, גם אני שמתי לב שגלעד שליט עדיין לא חזר הביתה. אני לא יודעת אם אתם יודעים, אבל אתמול היה פרויקט ארצי, בו 55 בתי ספר מכל הארץ עצרו את הלימודים לחצי שעה, הרימו דגל בשביל גלעד שליט, כתבו שלטים לגלעד שליט (שיהיו בעצרת לגלעד שליט), ופשוט ניסו לצאת ולהוציא מהאדישות הנוראה למצבו של גלעד. אני יודעת שלא הרבה קוראים את הבלוג הזה, אבל אני באמת מבקשת, בכל לשון של בקשה, תכתבו את הדברים האלה גם בבלוג שלכם. הוציאו אנשים מהאדישות שלהם. אחד התלמידות בבית הספר שלי כתבה מכתב, ובו הראתה את המצב האבסורדי שבו יוסי בובליל מקבל יותר יחס מהתקשורת מגלעד שליט. היא נתנה את ההשוואה הזאת כדי להראות את האיש המבוגר, שעבר יותר ממחצית חייו, שכלוא בוילה, לעומת גלעד שלנו, הצעיר, שכלוא בעזה, ורק רוצה לחזור הביתה. צאו מהאדישות, חברים, תכתבו על גלעד שליט, תחשבו על גלעד שליט, הפיצו את גלעד שליט, ותעשו כמה שויתר כדי להחזיר את אחד הילדים שלנו הביתה.