החיים הם לא משחק

טוב אז קודם כל את הסיפור הזה אני כתבתי..

הוא לא אמיתי, אבל ברור שישנם חלקים שלקוחים מהחיים שלי.

זה סיפור ראשון שלי, אז אני לא כל כך מנוסה בזה. אני אשתדל שזה יהיה כמה שיותר מעניין ויפה.

בקיצור, תקראו תהנו ותגיבו!!!

ועכשיו לסיפור...

פרק 1

"אמא תפתחי ת'דלת כבר נו!! אני כולי מזיעההה!!" אמא נגשה אל הדלת, פתחה אותה וחיבקה אותי...

"איך הייתה ההופעה?"

"אמא אפשר ללכת להתקלח קודם?! פרטים עוד מעט חחח".

אה...קוראים לי יעל, אני בת 15 ואני רוקדת היפ הופ וג'אז. יש לי שיער חום כהה ועיניים דבש ירוק, אני גבוה ורזה, ויש לי משקפיים עדינות כאלה שבקושי רואים. (משום מה אני חושבת שזה לא מתאים לי אבל כולם אומרים לי שהן ממש עדינות ומהממות עליי).

עליתי לחדרי, ונכנסתי להתקלח, ניקיתי את כל האיפור והזיעה שהצטברה מכל הריקודים.

יצאתי מהמקלחת ולבשתי מכנס קצר של בית וגופיה לבנה.

"עכשיו אני מקשיבה." אמא אמרה וישבה על הספה כשבידה שתי כוסות תה.

"קיצר היה ממש כיף, רקדנו 4 ריקודים, 2 היפ הופ ו-2 ג'אז. האולם היה מפוצץ!! אני רק נזכרת במחיאות הכפיים בסוף והבטן שלי מתהפכת..."

"מיכל הייתה?" היא שאלה אותי. מיכל היא החברה הכי טובה שלי. אנחנו מספרות הכל אחת לשניה, יש לה שיער חום עיניים כחולות כהות  וגוף מדהים!!

"מה נראה לך?? היא גם הייתה בחזרות...:-). טוב אמא אני הולכת לישון, מחר מתחילים הלימודים וגם ככה אני מפחדת מהבית ספר החדש אז לילה טוב"

"רגע את הולכת עם מיכל נכון?" שאלה בבהלה

"כן קבענו מוקדם כדי שנספיק לאוטובוס אז תעירי אותי בשבע ורבע". נשקתי לה בלחי ועליתי לחדרי תוך דקה נרדמתי.

טררר טררר טררר טררר. שמעתי את השעון המעורר וקמתי. נכנסתי להתקלח, יצאתי והתלבשתי.

לבשתי סקיני ג'ינס אפור של סקסו, חולצה לבנה של הביצפר (חייבים) ונעליים לבנות עם פס זהב עדין בצדדים. ירדתי למטה והכנתי לי תה עם חתיכת עוגה.

"את מתרגשת לקראת היום הראשון? לפתע אמי צצה מהספה.

"אני יודעת...מצד אחד אני מפחדת אבל מצד שני מיכל איתי ככה שזה לא בעיה. העיקר זה בית ספר לאומניות (ריקוד, שירה ומשחק).

" טוב מאמי אני יאחר בסוף לעבודה אז אני הולכת בהצלחה". היא נתנה לי נשיקה ויצאה מהבית.

עליתי לחדרי ובדרך צלצול הפלאפון קטע את מחשבותי על ההופעה אתמול:

מיכל: "מאמי אני עוד 10 דקות אצלך, אז תצאי עוד 5 דקות לתחנה."

אני: " טוב. יואו אני מזה מפחדת!!!"

מיכל: "נקווה שיהיו שם בנים חתיכים חחחחח!"

אני: "נגיד ש......טוב קיצר מאמו'ש אני עפה להתאפר טיפה אז נתראה בתחנה בייביי"

מיכל: "ביי מאמו'ש!"

שמתי סומק ומעט כחול בעיניים. אני לא אוהבת הרבה איפור, אני מעדיפה את המראה הטבעי.

לקחתי את התיק ויצאתי לכיוון התחנה שם מיכל חיכתה לי.

מיכל: "מאמו'שששש!! יואו אני מתרגשת!!! אני כל כך רוצה לעבור את היום הזהההה."

אני: "ספרי לי על זה. יואו הנה האוטובוס בואי".

או מיי גוד!! שתינו אמרנו ביחד.

מיכל: "איזה בית ספר מדהים!!!!!! יואווו אני בשוקק!"

אני: "כן אה, בואי נכנס נראה אותו במפנים".

נכנסו לבית ספר וכולם הסתכלו עלינו.

אני:"יואו יש לי פיפי אני הולכת לחפש את השירותים לכי בנתיים למזכירות ותשאלי איפה כיתה י'4"

רצתי לשירותים ובטעות נתקעתי בילד אחד, ממש יפהה! הוא היה עם שיער חום מהממם ועיניים ירוקות, גבוה ושרירי.

"יואו ילדה תזהרי יא מפגרת! מה את לא רואה??? אה נכון יש לך משקפיים תלכי לבדיקה אולי גדל לך המספר....מטומטמת!"

נשארתי שם, המומה, נגעלתי מהמילים שאמר לי..ואני עוד חשבתי שהוא חמוד. מצאתי את השירותים, ואחר כך הלכתי למיכל. סיפרתי לה על אותו ילד והיא כמובן לא הפסיקה לקלל אותו.

המורה נכנסה לי'4 וכל הפטפוטים פסקו.

"שלום תלמידים. אני המחנכת החדשה שלכם וגם המורה שלכם ללשון, ספרות והיסטוריה.

השנה היא שנה חשובה, אתם מתחילים בגרויות אז נא להשקיע."

"אוףףףףףף" כל הכיתה אמרו פה אחד.

" לא נורא, זה נראה לכם קשה אבל אתם תתגברו תאמינו לי.

יש לנו 2 תלמידות חדשות. הו הנה הן".

נכנסו לכיתה ובאותו רגע הרגשתי כל כך מפוחדת כאילו הלב שלי קפאאא!

"זאת יעל וזאת מיכל, יעל תלמד במגמת הריקוד ומיכל במגמת השירה".

בחנתי את כל הכיתה, ופתאום ראיתי את אותו הילד שפגשתי במסדרון. הוא הסתכל עליי בלי הפסקה ואני רק נדהמתי מכמה שילד נראה יפה וחמוד אבל מבפנים הוא זבל.

טררררררררררררררררררררררררררררר הצלצול נשמע וכולם יצאו מהכיתה.

את מיכל לא מצאתי אז התקשרתי אליה:

אני: "תגידי איפה את?!"

מיכל:"אני מאחורי האשכול עם ילדה אחת בואי אני יכיר לך אותה".

אני: "טוב אני באה תחכו ביי"

מיכל: "ביי".

הלכתי לכיוון האשכול ולפתע הרגשתי יד נוגעת מושכת אותי, הסתובבתי וראיתי את....

מקווה שאהבתם!

תגיבו!!!!!