תחושת ריקנות עצומה מתקיפה אותי , כל פעם מחדש
שאני באה למחשב ואין לי בנאדם קבוע שאני שולחת לו הודעה ושניה לפני
כבר עולה לי חיוך ענק על הפנים
כבר אין מישהו שאני מאוהבת בו בטירוף או מישהו שאפשר לחשוב עליו כל היום - כל היום -
לא יודעת , אולי זה נשמע ממש מגוחך , אבל אצלי
אהבה זה דבר די דומיננטי [מרכזי] בחיים שלי, כזו אני לא יכולה בלי חבר
אחרת זה משעמם מידי .
כבר נימאס לי מהסטוצים אין כוח יותר , ובכללי גם אני שונאת סטוצים ,
למרות שיש לי מישו בנאדם מדהים באמת שברוב טיפשותי ניפרדתי ממנו בחופש הגדול
אני כ"כ מקווה שנוכל לחזור למה הוא באמת בנאדם טוב ,
אבל כמו שאני מכירה תהיתנהלות חיים שלי משהו יקרה וזה יתפקשש לי .
למדתי את כל הלקחים מהקשר הקודם , ואני מוכנה לקשר חדש,
לבנאדם חדש להעניק לו את כל האהבה שתגיע לו וגם לקבל ממנו בחזרה .
ואני מקווה מאוד שהמיוחד ההוא יהיה הבנאדם הבא (:
"זה אני האחד שסגד ליופייך שנתן את הכל בשבילך ושברת את ליבו בלכתך.."
אך למרות הכל איכשהו כלפי הסובבים אני נשארת עם חיוך גדול ,
לא מזויף אמיתי , אך רק כשאני לבד ההרגשה הזו באה אלי
למרות שלפעמים זה קורה גם עם החברים ,
אבל בעיקרון איתם טוב לי , אני מאושרת חלקית ,
עכשיו רק צריך להשלים את החלק החסר והכל יהיה מושלם [ כן בטח .. חח ]
כרגע כותבת סיפור כלשהו , אם יצליח לי אני אפרסם אותו ואשמע את דעתכם חחח P:
נ.ב
מחחחחחחחחחחר - 6.11 -
יום הולדת ללללללללללללללללללללי (((((((((:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
