היי!
קוראים לי סיון, וכיום אני בת 25 וחצי.
לפני 11 שנה בערך פתחתי את הדף הזה, שהפך לבית הרחק מהבית, למקום המפלט שבו אני יכולה להיות כל מה שאני בלי להתחשב בציפיות החיצוניות הדוחקות ולהיות מפגרת, כואבת, ממורמרת ושלווה. הכל.
זה היה המקום אליו ברחתי מהבדידות והפחד שהיו לי באותם שנים, דברים שעם חלקם אני מתמודדת עד היום.
עכשיו אני אחרי תואר ראשון בעבודה סוציאלית, אחרי זוגיות אמיתית ראשונה שנמשכה כמעט שנה וחצי, תו"כ התמודדות עם דיכאון קל-בינוני שהתפרץ בעקבות הפרידה והפחדים האישיים והכי חשוב- במהלך הכניסה "לחיים האמיתיים" שאחרי התואר.
אני אוהבת את המקום הזה. הבלוג נתן לי מקום שייכות, מקום שלא שופט. מקום שאני יכולה לכתוב בו הכל ולהסיר מעלי חלק גדול מהמועקות שהרגשתי שאני לא יכולה לבטא אותן בקול.
אני מקווה שעכשיו אזכה להשתמש בפלטפורמה הזאת להמשך המסע שלי.
אז שיהיה לי בהצלחה והלוואי שהחיוך שלי ימשיך להיות אמיתי...