בחזרה למקוֹרוֹת

חזרתי פתאום, הנה אני בבית. תנו לי דקה לנשום.

באתי לעצמי כל כך, כל כך פתאום.

היה לי קשה

אני לא מתלוננת

כי אני יודעת ש...

גם לך היה ודאי לא קל 

   ...

תנו לי דקה להתרגל אלי שוב

(הבסיס לקוח מ"שוב" של חווה אלברשטיין)

מישהו אמר פעם ש life is like a roller coaster

אני מתחילה להאמין שהמשפט ההוא באמת נכון (למרות שאני ספציפית יותר טיפוס של מישור)

והנה אני שוב, אחרי שבועות ואפילו חודשים של הרהורים ותהיות, מנסה להבין מה לעזאזל אני רוצה מהחיים שלי עכשיו או בכלל.

אני עדיין בתקופה קשה, אני מגדירה אותה כ"נפילת מתח" או "ירידה לצורך עלייה". אני מאוד מקווה שזה כל הסיפור ולא משהו אחר.

כרגע קשה לי להאמין שמישהו באמת רוצה אותי, שלמישהו באמת אכפת ממני ורוצה לטובתי.

לאט לאט אני מתחילה לחזור לחיים as we know it אבל זה תהליך שיקומי-פנימי שאני יודעת שיקח לי עוד הרבה זמן.

מדהים, כי אף פעם לא חשבתי שצבא, בפרט תפקיד נורא ספציפי יכול לעשות לי כל כך רע על הלב ולהכניס אותי ל"בלבלות" כאלה.

לפעמים אני מקווה שמישהו ידפוק לי בדלת ופשוט יוצא אותי כמו שאני מהבית, מעצמי.

פגעתי באחד, שמו נשמור במערכת, שלמרות שלא הראיתי לו את זה היה יקר לי. כל הסיפור בינינו התחיל כשניסיתי להתאושש בכוחות עצמי בפעם הראשונה, אבל מרוב שפחדתי שאפגע בו בסופו של דבר כי הרגשתי שהוא רוצה משהו רציני ואני עוד מנסה לאזן לי את החיים ואולי לא יכולה לספק לו את זה- פגעתי בו. התכנסתי בתוך עצמי עד שלא ידעתי מה לומר לו, למרות שבראש הרצתי שיחות שלמות איתו. והאמת? גם היום נוכחתי לדעת שאני לא יודעת מה לומר לו...

אני לא יודעת

אני שמחה להודיע שעברתי תפקיד

זהו, לאחר חצי שנה של עליות לצורך ירידות לצורך עליות, אני מרגישה שאולי סוף סוף המצב מתייצב לו (בלי עין הרע,כמובן) ואין מאושרת ממני עכשיו!

סוף סוף אני בתפקיד שאני אוהבת את העשייה ומוכנה להשקיע מעצמי יותר ממה שהשקעתי עד עכשיו.

התפקיד הקודם לימד אותי הרבה- על החיים וחשיבותם, על עצמי וכמובן שתרם לי מכל הבחינות המקצועיות. אני מרגישה יותר בוגרת עכשיו לאחר שהתעסקתי בכל כך הרבה חומרים רגישים מכל נקודת מבט אפשרית.

אני לא יכולה לתאר א ההרגשה הנהדרת הזאת שאני חווה.

הגעתי להחלטה.

לא משנה לאן יקח אותי המחר, i'll be there.

אני רוצה להפיק את החוויה מכל דבר.

 אוהבת,

סיון