אני על סף סיום קורס,
בתור אדם שלא חשב שהוא יתגייס,
לא דמיין שהוא לא יסבול,
ואפילו לא תיאר לעצמו אפשרות שהוא יהנה,
אני ממש מכייפת:)
יש כל כך הרבה חרא במערכת הזו,
כל דקה שאני מבלה בבסיס מלמדת אותי משהו חדש שבכלל עדיף שלא אדע,
לומדים לחיות בחוסר ידיעה, אני אפילו מתחילה להנות מזה[וזה קצת מפחיד],
האוכל חרא! וגם לזה מתרגלים,
חם חם חם חם ולישון עם עוד 4-7 בנות בחדר לא תורם למצב...
המקלחות והשירותים במצב נורא...ככה זה כשכולם מחרבנים באותו מקום, לנקות פעמיים ביום לא עוזר:)
יש אינספור תורנויות,
לנקות מסביב למגורים, את השירותים, מקלחות, מטבח, בסיס, שק"ם, כיתה, משרדים ואם לא מנקים אחד מאלה אז תמיד יש לנקות גם את החדר שלך...
רעש...אי אפשר לישון, בנות צורחות כל היום וכל הלילה.
אין פרטיות...בשום רגע ביום, חוץ מרגעי חירבון יקרים ונדירים[למה נדירים? הסיבה למעלה].
בכל רגע פנוי עלולים לסנג'ר אותך למשהו מגעיל,
וילדים בגילך או קטנים ממך נותנים לך פקודות,
מדים.
מצד שני...
כל יום מכירים המון אנשים חדשים,
את חלקם אפילו זוכים לפגוש שוב!
בערב נפגשים כולם ועושים צחוקים,
שרים מנגנים בגיטרות ואם יש אנשים ממש מיוחדים[בצורה טובה] גם אפשר לשחק[בתחום השילוב ראוי],
מריצים צחוקים על אנשים שלא מבינים רוסית,
מריצים צחוקים על אנשים שכן מבינים רוסית,
מריצים צחוקים על כולם,
מעריכים כל דקה של התעצלות,
לומדים שלנקות את החדר בבית זה לא כזה נורא[ולא עושים את זה גם ככה],
מתבגרים[לא כולם].
מכירים חברים חדשים ומגניבים,
מגניבים אלכוהול לבסיס,
לברי המזל יש מסיבות בבסיס:)
למרות כל החרא, מתלוננים ביחד, אוכלים ביחד, שותים ביחד, מחרבנים בנפרד ונהנים מכל דקה,
מרגישים מלכים כשמצליחים לעבוד על המפקדים,
מוצאים תנוחות שינה חדשות[בישיבה] ועוד ועוד ועוד...
על הטירונות אני לא אדבר, אבל אני מאמינה שלקורס אני אתגעגע יותר,
פעם חשבתי להשתמט, עכשיו אני מרחמת על מי שמשתמט,
מסיבה כזו או אחרת, אמונה[?] או לא יודעת למה...
הפסד שלכם, אתם יכולים להיות פריקים גם אחרי הצבא....אם עדיין תרצו בזה.
לכל מי שמפחד להתגייס,
זה לא כזה חרא...
יוצאים מהשוק אחרי יומיים,
ולאט לאט קולטים כמה אתם צעירים מסריחים צהובים...
ואחרי הטירונות לראות עוד מחזור טירונות מגיע....
לדעת שיש מישהו יותר צעיר ממך:)
תענוג, לא הייתי מוותרת על זה בחיים.
איכס:)
איזה אופטימית אני...
Ира.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
