מסתכלת על החייםוהם לא מסתכלים עלי בחזרה
לפעמים אני מתכננת מה לרשום פה
ואין לי מה לרשום
אז קמתי בבוקר
שמתי אלוורה על הכוויות הטריות שלי
אכלתי קוראסון שקדים
התקשרתי לאמא שלי וסיפרתי לה מה קרה
בכיתי כי היא חסרת רגישות
ואז אכלתי חביתה ושתיתי נס קפה
אחר כך עישנתי מלברו לייט ארוכה עם מה שנותר מהקפה
דפקתי חרבון עצבני
בכיתי קצת
עשיתי מניקור פדיקור גבות שפם
עישנתי עוד סיגריה
אמא שלי התקשרה להתנצל
התקלחתי
בכיתי עוד
וגם עכשיו אני בוכה
כי אנשים מאכזבים אותי
כי אני מרגישה לבד
כי אני שונאת לרחם על עצמי
כי יש לי אוטובוס רק ב9
כי אני לא רוצה ללכת לבד
כי אין לי עם מי ללכת
כי אני מפחדת לפספס את הרכבת האחרונה
כי כואב לי
כי אני מפחדת שיהיה לי זיהום וצלקות
כי אני מפחדת שלא יתנו לי כלום ואני אצטרך לחזור לבסיס מחר
כי זה מה שחסר לי עכשיו
כי אני מרגישה מכוערת
כי אין לי למי לפנות
כי אני לבד
בבלוג זה
בכל הבלוגים
