יש אלוהים.

סופסוף,

עידכנתיי[:

חח.

אני אכתוב פה מה שאני רוצה,

זה יהיה כמו יומן.

בהתחשב בעובדה שכבר יש לי יומן =/

לא משנה,

כאן אני אכתוב מה שאני רוצה,

אבל באמת,

אני אעדכן פה פעם בחודש,

רציני.

אולי פעמיים.

לא יותר.

אז למי שקורא,

שידע..

מרגישה חרא מאז.

עם עצמי,

עם הכול.

בכלל.

הכול בזבל,

בייחוד אתמול בערב... [אחרי ש... הלכו]

היה לי חרא.

ועיצבנת [זכר] אותי מאוד.

לא שואל אותך מה לעשות-

זה חופש,

לא בית-כלא.

אמורים לחגוג את החירות בפסח, לא?!

סיימתיייי

את הכווול

את כל העבודות של בית-ספר,

ויש לי עוד זמן לעצמי[:

חעחעחעחעחעחע,

מאוווושרת[:

שיר שאני ממ אוהבת בזמן האחרון,

לא יודעת למה.

ברחוב קטן, במחוז גוש דן בקיץ שעבר
נערה יפה בדרכי חלפה ושלחה לי חיוך קצר
מכפות רגליים יחפות עד שיער חום אגוז זוהר
חיזיון מתוק, רק צריך לבדוק אם הייתי ישן או ער

♦♦♦♦♦
מנהר ירקון עד הסמבטיון
מגליל עד לראש שטן
לא תמצא תמה, כמו אותה עלמה
היא הכוכב של מחוז גוש דן

♦♦♦♦♦
האם אני מביט, בכוכב שביט? נשארתי עומד המום
אז שאלתי זר, שברחוב עבר, מי זו היא, הפייה בחום
הוא חייך אלי ואמר לי, זוהי פרח ארגמן
אבן הספיר, שושנת העיר, הכוכב של מחוז גוש דן

♦♦♦♦♦

אחפש בין הסימטאות, בסתר המדרגות
אחרי כוכב חום אגוז זוהר שיאיר לי בלילות
מקטרתי כבויה, נשמתי שבויה, עד שהיא תחזור לכאן
עד ששוב יאיר, מעל העיר, הכוכב של מחוז גוש דן