את האמת שאני קצת הרבה מזוייפת
זה פשוט שאני מעדיפה לחייך ולצחוק ולשקר
מאשר לשבת בדיכי ולמשוך צומת לב
הרבה פעמים קשה להשתלט על דימע או נשימה כבדה
ואני מתמודדת עם זה מידי יום
אבל כן אני יודעת זה תקופה חולפת
זה עיניין של זמן עד שאני אשכח מהכל ומ..ממ..ממנו
פשוט מילים נחרטוט במעמקי הראש
הנשיקה האחרונה עדיין צורבת על שפתיים רטובות
דפיקת הלב החזקת עדיין מקשה על כל נשימה
אותו שיר עדיין מיתנגן בקולי קולות לנגד אוזני
אותה תחושה נלעבת מלראות אותך עדיין חייה וקיימת בי
וכמה שאני רק אנסה למחוק ולשכוח ולהתנגד
זה חוזר אלייי בצורה יותר חזקה וישירה
אותו זיכרון שמטעטעה בי כבר הרבה זמן מסרב למות
ועם זאת ממית אותי מבפנים ומרוקן אותי מכל כוח
ועם כל זאת אני מדחיקה אותך ושונאת אותך ואני המשיך להתעקש
שזה יהיה ככה ואני מבטיחה לך זה עוד יחזור אלייך!
ולחשוב שכל מה שאמרתי היה אמיתי בישבילי ובישבילך מישחק
דייייייי אני נישבעת שאני מנסה לשכוח אותו אני כבר לא מתייחסת אליו כמו פעם
אני כבר לא חושבת עליו כמו פעם אני כבר לא מדברת איתו כמו פעם
אני כבד לא חושבת עליו את מה שחשבתי פעם!
ובכל זאת אני מרגישה משהו
זה כזה דפוק!!!!!!!! מה אני מוצאת בו?! לא רוצה למצוא כלום
הוא ריק מבפנים ומבחוץ שלא נדבר!
הוא אנוכי ושקרן! הוא פשוט נותן את עצמו להשפעות של לחץ חברתי
ואני לא רוצה לומר באיזה דברים הוא מסבך את עצמו
(לדעתי לפחות מסבך לדעתו הכל טוב..נו בטח יש את כל מה שכל דביל
היה רוצה שיהיה לו...חברה מטומטמת , הרבה זנבות שהוא קורא להםם חברים,
הרבה בנות שהיו מתות לצאת איתו או לחזור אליו ושם של "מלך")
יוווואווו אני מקללת את היום שאכרתי אותו
אני כלכך לא מעריכה אותו יותר
ובכל זאת מה אני עדיין עושה לידו?
ניראה לי שאני בן אדם עוד יותר תת רמה מאשר הוא!
אין זה אבוד
אני גם לא יודעת מה הטעם שאני רושמת את כל זה פה זה לא ישנה כלום
אני כזאת פטטית אוככככ!!! אני שונאת את זה
ואם זה בכלל לא אהבה? ואם זה איזושהי טעות שנפלה פה?
אני לא יכולה לאהוב דבר כזה מפלצתי!
איכככ...
דאמממ אני הולכת לדפוק את הראש במשהו אין לי כוח יותר לחשוב
זהו עד לפה..
להית'

