ג'קוזי מכונת זמן הוא אחד הסרטים היותר דפוקים בהם אי פעם נתקלתי, זאת אומרת סרט די טוב אבל לא אחד שמתיימר להציג את עצמו ככזה, יש בו הומור רדוד, יש בו חרא של עלילה, מינימום אפקטים, קאסט לוזרי (או לפחות כזה שמנסה לברור אופציות ועל הדרך יוצאת לו הבלחה גאונית), מיקום מעאפאן, אפס אפקטים והרבה הרבה רעיונות מגוחכים.
הסרט מספר על חבורה של גברים בערוב ימיהם שהחיים לא כל כך חייכו אליהם, ביניהם אחד שחברה שלו נפרדה ממנו ולקחה לו חצי בית על הדרך, אחד שהייתה יכולה להיות לו קריירה מיוחדת בשירה אם לא היה מתחתן, שלישי אלכוהוליסט שאין לו שום דבר שמחזיק אותו מעל המים ועדיין שומר על אופטימיות ואיכשהוא יוצא לוזר, ועוד אחד אחרון - חנון משחקי מחשב שלא מוציא את התחת שלו מהבית. אחרי שאחד מהם נופל לבית חולים כל השאר מחליטים לנסוע איתו להיזכר בימים אחרים בהם החופש היה שולט ופראות הבגרות עדיין לא נפלו לתוך החיים. הם נוסעים לבית מלון בו כשהיו צעירים ועם שיער על הראש עשו הרבה סמים, זיינו הרבה בחורות, הלכו מכות ועל הדרך יצרו לעצמם קריירה לא ברורה בה הם נמצאים היום.
בבית מלון יש להם בחדר ג'קוזי, הם נכנסים אליו והאלכוהול נשפך על המקשים, הלילה ההזוי נגמר וכשהם מתעוררים למחרת בבוקר בתוך ג'קוזי מלא בקיא הם נוחתים לפני 20 שנה, ישר לשנת 1986. אז הם הופכים לנוסעים בזמן שהג'קוזי הוא החללית זמן שלהם, עם כמה שהרעיון נשמע מטומטם (והוא באמת מטומטם) הסרט איכשהו מסתדר לך בעין. הוא מצחיק, הוא יורד על עצמו, הוא צוחק על הרבה סרטים מהעבר בסרטים של ז'אנר מסע בזמן, הוא שטותי, הוא דפוק בדיוק במידה הנכונה, יש בו איזה שהוא סוג של פיגור שכלי אבל הוא עדיין גורם לך להמשיך לראות והוא מלהיב אותך, כי הוא מציג בדיוק את האנשים הנכונים לצחוק על עצמם.
אוף, באסה, לא ידעתי שחרא של סרט יכול לצאת טוב, יש דברים הרבה יותר גרועים שראיתי וחתכתי לפני שעבר זמנם, אם לא הייתי עושה את זה לא הייתי רואה את הסרט עם הטייטל הכי מחוק אי פעם. ג'קוזי מכונת זמן, ההפקה בטוח לא הייתה יכולה להגדיר את הסרט יותר טוב, בטח אנשים שעומדים בתור לקולנוע וחושבים אם לקנות לסרט הזה כרטיס עושים אחורה פנה מרוב שהוא נשמע כל כך פתטי, אז יש מצב שהז'אנר הזה, של לצחוק על סרטים ושחקנים שעבר זמנם, על שנים שכולנו (או לפחות מי שנולד בשנות ה-80 או מינימום ראה אותם בסרט) נראינו בהם כאלה מגוחכים שלא היה לנו אכפת והיינו לא מודעים לעצמנו כלפי חוץ. מה היה קורה אם היה אפשר לחזור אחורה בזמן ולהמציא את פייסבוק או את טוויטר, או את הפאקינג אינטרנט, כמה שנים היה לוקח עד שהיינו ביליונרים.
קיצר, חרא של קונספט, יופי של ביצוע, בקושי הפסקתי לצחוק לאורך שעה וארבעים דקות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
