הדבר הכי טוב בעלילות העונה השנייה של שושלת בית בטיאטוס, בו צליפת שוט מורידה גלון של דם בכל פעם שהלוחמים מקבלים את הפקודה מהדוקטורה להתחיל להתאמן כי יכול להיות שהמחר לעולם לא יגיע, הוא שהסדרה הזו לא מנסה לזלזל באינטליגנציה של הצופים, היא לרוב עד כדי כך מעריכה את העובדה שיש מי שמסתכל עליה שברגע שההפקה של STARZ גילתה שהגיבור הראשי 'ספרטקוס' קיבל הודג'קינס היא תיקנה את עצמה, נתנה לשחקן הראשי לנוח, השתמשו בכותרת של הסדרה כדי למשוך קהל שכבר ממזמן השתרך אחריהם, לקחו אנשים שכבר מתו בפתח העונה הראשונה והתחילו לספר את הסיפור שלהם, עכשיו – יכול להיות שהכול היה חלק מטקטיקה להוציא עונה פריקוול ואולי לא, זה לא משנה את העובדה שכולה 2 פרקים קדימה לעונה החדשה שמספרת את סיפורו של ההרוג האחרון מתום עונה אחד, מהתחלה, עם ספאנקים קצרים עוד משושלת אבותיו. אין דברים כאלה, ורק על זה לא משנה אם העונה תהיה משעממת הם זכו בעוד קהל אחד לפחות, גם ככה כולה 6 פרקים.
עלילות העונה הראשונה הסתיימו, מבחינתי, כיציר כפיים ייחודי של סדרה עלילתית ראשונה שנותנת שוטים של ריאליזם מדמם במיוחד, חרבות וזירת התגוששות עד מוות וכריתות ראשים וצווארים משוספים וכל מה שיכול להיות (אפילו שהדמיון תמיד חזק מכל מציאות קשה לי להאמין שכשנותנים לאנשים במציאות ללכת מכות עד מוות הם לא הופכים לחיות אדם) וזה מה שהופך את 'ספרטקוס' לסדרה חזקה, כי היא מביאה עד כדי גיחוך סרט סלאשרים עם מכות, עם דרמה, עם היסטוריה, עם ברברים ולניסטים וכל מה שמגוחך עד כדי מעורר הערצה מתקופה מסויימת לפני מאות שנים, עולם של ברברים וחיות אדם, אך לא פראים, עולם בצמיחה ושינוי ומלא בטונה של לכלוך שעזרה לכל אחד בסביבה להרגיש מטונף עד כדי בחילה ומצד שני מלך כמו שרק 'דומינוסים' היו יכולים להרגיש כשבית הלוחמים שלהם היה עושה היסטוריה.
פרימוס קווינטוס דומינה בטיאטוס הוא חרא של בן אדם, הוא שחצן, שאפתן, תחמן, אכזר, מגעיל וחזירי, שרוצה את הכול ורוצה אותו עכשיו, הוא לא מוכן להסתפק במועט, השושלת של אביו לא מספיקה לו והוא רוצה שכמו בהיסטוריה המשפחתית כשאלופי הבית היו אלופי הזירה של קפואה שנה אחרי שנה ומוות מהלך על שניים כמעט בכל קרב פעם אחר פעם, ורק לאחרונה איבדו את מעמדם, גם בגלל תככים אולימפיים, גם בגלל שלניסטה בטיאטוס הנוכחי נדחק הצידה כי קולטים אותו, גם בגלל שהוא לא מותיר כל אבן ללא הופכין ולא בוחל בשום אמצעי, אבל הקהל והאזרחים אוהבים אותו, רוצים את לוחמיו ויודעים להריע בכל פעם שעולה לו רעיון חדש. בקצרה הלניסטה מושחת בטירוף, אבל זה מה שעושה את העונה של הסיפור שלו למעניינת.
חוץ מזה הסיפורים מאחורי האינטריגות העתידיות הקטנות מתחילים להתגלות. אומנאוס בכלל נשוי, ועברה רק שנה מאז שנלחם מול המפלצת שרק בעתיד הרחוק תישחט, תאוכלס, ותורו להפוך לדוקטורה, ואיך המניאק הסורי הקטן והצולע שהייתה אחד הדברים הכי מעניינים על המסך בעונה הקודמת, מסתבר שיש סיפור מאחורי הצליעה, ויש גם את האלוף הנוכחי של הבית, גאוקלס, שחי בסרט של יין ונשים ועדיין מצליח בקלות לשחוט יריבים שנוחתים עליו והוא בכלל עם כיסוי עיניים. והשיא – לפחות לספתח של 2 הפרקים הראשונים של העונה – מי זה בכלל קריקסוס, עבד שנוצל ונראה כברברי חסר רחמים שלפתע הופך להיות עם דם בעיניים שיוביל אותו יותר מאוחר, עוד לפני עידן ספרטקוס, להיות מלך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
