לא, אני לא חולה, הריאות שלי כן. במאמץ עצום אני מנסה לנשום וכואב לי בצד ימין של הריאה השמאלית, הפלסטיק מהחפיסה החדשה הוסר ונזרק על הרצפה, זו שאני לא טורח לנקות כי כל יום מחדש אני ממשיך לערום עליה עוד טיפה זבל, כי זה יותר קל ככה. אני מצליח להזכיר לעצמי שאם הריאות במצב זבל אז אין צורך להזמין מנקה שתנקה, מיליארדר יהיה הבן אדם הראשון שימציא מכונה שמנקה את הריאות מכל הזפק שנדבק אליהן, עזבו מיליארדר – טריליונר. ואתם רוצים לדעת עוד משהו? אני ממש לא רוצה להפסיק לעשן.
כבר שנים משרד הבריאות מייעץ ומנחה שהעישון הורג, שגם ככה כולם מתים בסוף אז למה לסבול על הדרך, למה לגרום לגוף להיות חולה כי אנחנו מקבלים אותו לשימוש חד פעמי וכשמסיימים הוא מכלה את עצמו ונופל שדוד. שנים רבות קרובי משפחה/מכרים/רופאים/אנשי בוהמה ורחוב מספרים על קרוביהם שהלכו בגלל הרוצח השקט שגזר על הגוף מוות כתוצאה ישירה מהעשן הכחלחל המקולל, שהנזק שאנשים עושים לעצמם הוא בלתי יאומן, שצריך להוציא את הסיגריות מחוץ לחוק כי זה רעל. חוקים חדשים נחקקו בתקופה האחרונה שאסור לעשן בתחנות אוטובוס ובמבני ציבור, שבפאבים שיימצאו מעשנים הבעלים ייקנסו ואם על הדרך גם ייתפס מעשן סורר אז גם הוא יצטרך לפתוח ארנק, שאנשים רוצים אוויר נקי, כי בריא זה הנכון החדש, כי למה צריך למות בגיל 60-70 אם לא לפני ממחלה כואבת אם אפשר להגיע בקלות עד גיל 90 אם לא יותר, כי למה אוכלוסיית המעשנים צריכה לדחוף את הזבל שלהם גם לריאות של אחרים. שיעשנו בבית, בסתר, בלי לפגוע באף אחד מלבד עצמם. אז אני רוצה להגיד שאני מסכים עם חלק מהדברים, הרעל שלי הוא הרעל שלי ואני אוהב אותו, לא בא לי להרעיל אף אחד אחר, לא בא לגרום לאחר להיות ממורמר כי בטעות עשן הסיגריה שלי נכנס לנחיריים שלו. אבל אם אני מפסיד כי הגוף שלי יקרוס הרבה לפני מי שעושה יוגה כל יום בבוקר אז זה בחירה שלי. למה מי שהולך לצעדת בוקר העצבנית שלו לאורך שעתיים ומצחין מזיעה זה בסדר, כי זה בחירה שלו, כי זיעה לא גורמת לאחרים להיות חולים, זה סתם מסריח אז זה מותר. אף אחד לא אסר על ריח גוף דוחה או על שיניים מקולקלות כי אין מה לעשות – גנים זה דבר שנופל עלינו בלי שנבחר, בדיוק כמו שאנשים מתים בתאונות דרכים חדשות לבקרים, או פיגועים רחמנא ליצלן, או בגלל ערסים שדוקרים אותם בתחנות דלק או סתם מפוצצים במכות בחוף הים כשהם מטיילים עם המשפחה שלהם, חסר תינוקות שנשכחו בתוך אוטו סגור, או ילדים שנדרסו על ידי אוטובוס, או הורים שנתנו כאפה חזקה מדי לילדה שלהם וזרקו אותה עם מזוודה לירקון, או סתם בגלל רוצחים, או בגלל מחלות שסתם נופלות עלינו בגלל סיבה כזו או אחרת. בגלל שקל להיטפל לציבור המעשנים כי הם מסריחים, תרתי משמע, הם בורחים לסיגריה שלהם וגונבים עוד הפסקת סיגריה בעבודה, ועוד אחת, ולפעמים גם עוד אחת. ומאז שאסור לעשן במשרדים אז זה בא על חשבון העבודה, אבל זה אסור כי כשאנשים אחרים שלא מעשנים סתם מקרקרים תוך כדי עבודה ומדברים על ההדחה האחרונה בכוכב נולד זה מותר, כי לשרוף זמן ליד פינת הקפה זה מותר, אבל לעשן זה אסור, למה? כי זה מסריח וכי זה גורם לאחרים להיות חולים. אז בסדר, ספגנו, פחות הפסקת סיגריה בעבודה, אבל גם בפאבים? באיצטדיונים פתוחים? למה אסור לבן אדם לשתות את הצ'ייסר שלו ולהכניס עוד רעל על הרעל שהאלכוהול כבר יצר על אוטומט קצת שחמת לכבד, כי על אלכוהול עדיין אין אזהרה, אולי זה פוליטי. וזה בלי לדבר בכלל על הטמטום של אנשים שאשכרה מצלמים אנשים בפאבים ומצלמים אותם כדי להתקשר ישר ולהלשין לפקח התורן שיגיע לקנוס, כי אם יש עשן באוויר אבל שום סיגריה דולקת אז אין הוכחה, יש אנשים כאלה, נשבע לכם, כאלה שאשכרה עוברים ממקום למקום ואורבים למעשנים, חלקם אפילו עושים על זה כסף.
זה סתם מעצבן אותי, כל סיטואציית הסיגריה שבתקופה האחרונה צוברת תאוצה, מה שרע לאחד טוב לאחר, אני יודע ומודע לחלוטין שאני לוקח רעל לגוף, אני אוהב את הבחילות ומקבל אותן, אוהב את הריח ורואה את העיניים לפעמים נרתעות מצד מי שלא מעשן כשקולט ביד שלי סיגריה, אם אני יושב על דרינק עם חברים וקצת שיכור זה לא קל כל פעם לצאת החוצה, זה גם לא בסדר, אבל מקובל. ואם אני מחכה לאוטובוס שאמור להגיע רק בעוד שעתיים סביר להניח שאני אנסה לשבת כמו ילד טוב ואכסוס ציפורניים אבל לא אודה שבא לי לזרוק משהו על מישהו. אתם יודעים מה – אולי זה נאיבי – אולי אני לא יודע מה זה להיות חולה וכשזה יגיע כל מילה שנרשמה פה עכשיו תחזור אליי כמו בומרנג ותקיא לי על הפרצוף תוך כדי שאאבד שליטה בצרכים שלי במיטה באיזה בית חולים נידח עם אחיות מזוקנות, אבל לא אכפת לי, אנשים מתים גם ככה, נקודה.
THAT'S LIFE, YOU'RE RIDING HIGH ON APRIL, SHOT DOWN IN MAY
(FRANK S)
עריכה יממה אחרי פרסום הפוסט: 100 תגובות, וואללה, בגלל שרשמתי שאנשים מתים גם ככה, מצאתי אולי 5אנשים בין התגובות שהבינו טוב מאוד למה התכוונתי, שיש צביעות מכך שעושים הבחנה בין הרעל שאנשים בוחרים להכניס לגוף שלהם? שמותר לשרוף זמן בעבודה על שטויות אבל לצאת להפסקת סיגריה גורם לאחרים שלא מעשנים להרים גבה? אני לא באתי לדחוף רעל לאחרים, רק ביקשתי שלא יבואו להטיף לי מוסר כשיש כל כך הרבה דרכים אחרות ללכת. אני בחיים שלי לא באתי לעשות דווקא לאחרים, בייחוד לא להרעיל אותם (או לרצוח כמו שרשמה לי טוקבקיסטית אחת). כשאנשים עומדים בתחנת אוטובוס הרעל שיוצא מהתחת של כלי הרכב בכביש לא מרעיל? אני לא אעמוד ליד אחרים ואתרחק כמה שיותר, הבעיה זה אחרי זה, כשאני עולה ומתיישב ואז לא נעים לי פתאום, אבל זה בסדר, אם הייתי נניח חי על כדורים שמרעילים אותי מבפנים אז לאחרים היה פחות אכפת? סביר להניח שכן, כי אז לא היה לי הבל פה מהסיגריה שלפני שנייה כיביתי. אז בסדר, אט אט העישון יורחק ויוקיעו אותו מכל פלחי האוכלוסיה, עד כדי כך שאנשים יוכלו לעשן רק במרחב הפרטי שלהם, אולי גם יעלו להם את המחיר ל-1000 ש"ח לחפיסה, עד כדי כך שזה יגרום רק לעשירים לאכול את החרא הזה, תתייפייפו לכם חופשי, זה בסדר, אין דברים אחרים במדינה להילחם עליהם מלבד מגמת מחיר הקוטג' או הפופקורן, השבויים והנעדרים, רק מול ריח נעים זה קל, ולמה - כי הרעל פוגע גם בכם, מקובל עליי, אפילו לגיטימי, אמן שיהיה אפשר גם להשקיע כל כך הרבה מרץ להילחם בדברים יותר מעניינים. ניסיתי להצביע פה על מגמה 'ירוקה' של אנשים שמתייפייפים מצד אחד אבל מתעלמים מדברים אחרים, אני מבסוט על המועטים שהצליחו להבין, תודה :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
