תסתכלו על התמונה הזו, תתעמקו בה, היא מביעה את כל מה שחובב קולנוע טראש מצוי יכול לחפש בסרט; אידיאל למופת, דם ובן אנוש בפאזה סוריאליסטית. ככה נפתח הסרט הכי קרוע שראיתי בשנה האחרונה, אם אתם אוהבים סרטים כאלה אז תמשיכו לקרוא, אם לא אני ממליץ לוותר מראש.
פאזה א'
קבצן יורד מרכבת בלי שקל על התחת עם רצון למצוא קצת שקט ושלווה. הוא מגיע לעיר עם הכי הרבה פשע בעולם בה אפילו השוטרים המושחתים מבסוטים מהמצב, כי האיש הרשע שמנהל את העניינים הוא מבחינתם מלך וככזה מותר לו לגרום אפילו לסדום להיראות כמו גן עדן.
פאזה ב'
קבצן בלי שם לאורך כל העלילה רואה מכסחת דשא בחנות לכלי עבודה ומתחיל לחשוב שאולי יום יבוא והכול יהיה בסדר, הוא מחליט לאכול קצת זכוכיות תמורת הכסף ואז ניגש לקנות אותה תוך כדי שדם עדיין זולג לו על הסנטר.
פאזה ג'
קבצן רואה אנשים כפותים רצים ומבקשים עזרה כי עומדים להרוג אותם, הוא רואה אונס, רואה ילדים חטופים, רואה אנשים רעים בלי פרופורציות ושותק ובולע את הכבוד האנושי לעזור לבני אדם, כי הוא קבצן, אין לו בית, הוא רק רוצה לצאת מהמעגל אליו נכנס.
פאזה ד'
קבצן רואה יצואנית שעומדת עוזרת לילד כאפות חסר אונים אחרי ששוברים לו את היד, בתמורה הבן של ראש משפחת הפשע הגדולה בעיר מחליט לקחת אותה איתו ולהעניש אותה בצורת (אולי אונס קבוצתי) חטיפה והתעללות, הקבצן יוצא מהצללים, דופק לילד כמה כאפות ולוקח אותו לתחנת משטרה, שם מגלה את מצב השוטרים הסרוחים מפאזה א'. אז דופקים לו קצת מכות, חורטים לו עם סכין על החזה, זורקים אותו לפח זבל מחוץ לתחנת משטרה והוא פוגש שוב את היצואנית שמכניסה אותו לביתה, שם מספרת לו על עצמה, הוא מחליט שבמקום להיות זונה היא הולכת להיות מורה, היא מביאה לו חולצה גדולה עם ציור של דב, הוא מספר לה שהדב זו אחת החיות היותר אכזריות בטבע, ושלא כדאי להתקרב אליה יותר מדי כי לרוב היא מסוכנת לסביבה ובסיום סביר להניח שהיא תמות (אם כבר הגעתם לפסקה הזו אז כבר הבנתם שכל ביקורת נכתבת אחרי סרט, מה שאומר ספוילרים, כלומר עד סוף המאסטרפיס) וככה גם הוא חוטף בסוף כמות כדורים שלא הייתה מביישת את ז'אן רנו בסרט '22 קליעים'.
פאזה ה'
קבצן חוסך סוף סוף כסף למכסחת דשא, הולך לקנות אותה, אל החנות פורצים כמה שודדים ומאיימים על תינוק בן חודשיים עם רובה לפרצוף ואימא שלו חסרת הישע שלא מפסיקה לצווח, הקבצן מחליט לזנוח את חלום המכסחת דשא ולקחת במקום שוטגן (או בעברית רובה קצוץ קנה), ומשם מתחילה הנקמה הגדולה בה מתחיל טיהור העיר מכל הפשע שמתחולל בה.
סייגים
סרט מלא דם, יותר ממצ'טה, יותר מגריינדהאוס, יותר מ'DUSK TILL DAWN' (שיט, הכול איכשהוא קשור פה לטרנטינו, לא משנה, אם יש-לכם הצעות אחרות אז דמיינו אותם לבד) ויותר מכל סרט אחר בו אני אישית אי פעם ראיתי. ומה שטוב שזה לא סרט אימה, זה סרט זוועה סלשרי לא פחות מגאוני שיצא לאור השנה, הפרמיירה בישראל התחילה במסגרת פסטיבל אייקון. אם אתם אוהבים את הז'אנר לא תתאכזבו, אם אתם לא אוהבים את הז'אנר אתם יכולים להפסיק לקרוא אם לא כבר הפסקתם.
המלצות – סצנה ראשונה עם ראש של בן אדם מבצבץ מתוך בור ביוב, חבל קשור אל צווארו ובקצהו השני למכונית נוסעת, הראש נכרת, הדם ניתז, אישה בלבן באה ומתחילה לרקוד. סצנה שנייה, אתם יודעים מה, עזבו, יש טונה סצנות באותו סגנון, אין הרבה סרטים כאלה, אגב – מישהו קלט איך קוראים לקבצן כי מלכתחילה הוא חסר בית וחסר שם, אולי בחלק ב', אי אפשר לדעת. אחרי סצנות הסיום שאבי היצאנית הורגת את איש המגפה מספר אחד ואחרי זה מאבדת את היד שלה מהמכסחת דשא ועם העצם השבורה שלה דוקרת את דרייק חצי למוות תקעתי מבט סופר משועשע במסך, ואז איש המגפה השני אומר לה שהיא צריכה לבוא איתו כי אלו החוקים (וזה בא מבן אדם שמגדל תמנון אמיתי להנאתו) כבר הגעתי למסקנה שהכול תלוי בהכנסות של הסרט, אם יש קהל יהיה המשך, ונעזוב את ישראל בצד לרגע, הסרט כבר רץ חצי שנה אם לא יותר בחו"ל וכבר נחשב לקאלט. מה שזה אומר שאני שמח לבשר שעידן הסלשרים בקולנוע לא נפסק לרגע, גם אם לא תמיד אפשר להגדיר אותו איכותי אפשר תמיד להגיד – וואללה, זה מה שנקרא קולנוע.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
