"הרגשת משהו מיוחד?" "אתה הרגשת שהוא הרגיש משהו מיוחד?" חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח. הייתי מוסיף עוד ח' אבל זה נראה לי קצת מוגזם, בעיקר כי לראות את דודו, בן אדם שהתחתן ממש לא מזמן, מרגיש לא בטוח בגבריות שלו בגלל שמישהו הביא לו נשיקה על הלחי זה קצת פתטי. קשה להאשים את הפאראנויות שלו בדיוק כמו שלא קל להסתכל על הפראנויות של אחרים מהמשימה הכי גאונית שההפקה הצליחה לחשוב עליה מכל העונות ביחד, סוף סוף רואים כמה הז'אנר הזה של לסגור אנשים בבית סגור ולשחק בהם כמו מריונטה עובד, אם אומרים לאנשים שאסור להם להיבהל אז הפסיכולוגיה ההפוכה הופכת להיות קלאסית, אנשים מפחדים ממה שעלול לקרות ולאו דווקא ממה שת'כלס מפחיד, אפילו אם היו שם צווחות אותנטיות רק מלראות אנשים צורחים מכך שאולי משהו נדבק להם לבגדים זה משליך אוטומטית על כך שהניסוי הצליח, הוא לא נכשל. חוץ מלהשליך אנשים לתוך כור היתוך הכי מבעבע שיכול להיות אז גם עוזרים להם לחשוב, גורמים להם לפחד, עוזרים להם להשתין במכנסיים ויוצרים אצלם מחשבות טמאות.
אסור להתפלא ממצב הצביעות, לא כשהכסף מהווה משקל מאוד חשוב במשחק הזה, אנשים בתוך הבית יצביעו לאנשים שעלולים להוות להם מכשול בדרך לחשבון בנק, בדיוק כמו שאין דרך להתפלא שאנשים מחוץ לבית יצביעו למתמודדים שעלולים לגרום ליותר מריבות בבית, אנשים אוהבים זבל וצהוב ולכלוך וכאפות וגם מכות, ואפילו קצת אלילות מילולית, אם ההפקה לא הייתה מעיפה את מעיין חודדה בעונות הקודמות היא הייתה נשארת, לא כי היא דמות גאונית, בעיקר בגלל שהפה שלה מלוכלך, אנשים (ואני ביניהם) מת על זבל, במיוחד אם הוא בשידור חי, במיוחד אם הוא ערוך למופת של קונטרה אל מול קונטרה והכי במיוחד אם הוא גורם לאנשים לירוק תוך כדי דיבור, זה גם אנושי, אולי לא הכי חינוכי, בטוח שלא הכי חינוכי, אבל מעניין - על זה אני מוכן לחתום, ואם לא רק בשמי אז בשמם של לפחות שני אנשים במדינה.
היה קצת קשה לראות את הרדיפה האינטנסיבית של קותי את יאנה, כמו ילד שאומרים לו חראם והוא ממשיך וממשיך ונדבק וממשיך ונוגע ומחבק ותוהה מדוע לא ושמח כשזה כן, אבל אולי זו רק העריכה שמראה רק את הדברים הדביקים ולא את הדברים שגרמו לדביקות הזו להיווצר. עברו רק שבועיים והחרמנות מתחילה להעלות את הסף, אם בדיוק לפני עונה אחת ליטל מיס סאנשיין בזמן הזה כבר טרחה להגיד בשידור לארוס שלה שבחוץ שהיא נפרדת ממנו, וכל זה מול כל המדינה, ואז אחרי שלוש דקות וחצי (בערך) הלכה ושכבה אם מישהו אחר במקלחת אז אני מחכה לסקס ראשון לייב, בינתיים זה לא מתקדם לשום מקום חוץ מיחסי שנאה-אהבה, וזה קצת יותר מעניין מלראות אנשים מאוהבים ומפריחים אחד לשני נשיקות נונסטופ, נראה לי שהזוג קים את יעל הגדירו את זה הכי טוב - כמו לראות נשיונל ג'יאוגרפיק, חופשי עולם החיות. שמחתי ביותר לראות את זיוה עוזבת ולא את קותי, אפילו שזיוה הייתה פסיכית לגמרי. בכלל הרגיש כמו דה ז'ה וו לראות את אסי עזר ניגש ולוחש לברי לא לצאת החוצה מהבית כי היא מודחת. הדיירים בבית אולי נפטרו מהשתיים הכי מעוררות משקל מריבה בבית אבל מה יהיה על הצופים - על אלו שטרחו להצביע לברי ולא ראו וגם לא יראו תמורה לכסף הסמסים שלהם, קשה לי להאמין שיחזירו לצופים את הכסף, בעיקר כי ההפקה משנה את החוקים תוך כדי שהם מתקדמים, אז כן, הצופים מצביעים, הצופים קובעים אבל רק ההפקה ואך ורק ההפקה נותנת את הוטו. ברי יקרה, האנשים שהצביעו לך בבית אולי אהבו אותך וימשיכו לאהוב אותך, אבל לראות אותך אחרי היום הזה מתרחק הכי רחוק שאפשר. יהודה ברקן יכול להיות גאה.
אז מכל מי שנשאר שם אני מאוד מחזיק אצבעות שלא יפסיקו לריב. תריבו יצורים קטנים, תתעצבנו ותקללו, תהיו צבועים, הכי חבל לי שלא יהיה יותר מצבים כמו - קים תוקף את ברי, זיוה מצחקקת, סער מוציא מילה, זיוה וברי מתעצבנות, קותי פותח פה, יאנה מקטרגת, זיוה וברי שוב צורחות שעבאס, חבל, רגעים כאלו התרחקו עכשיו אחרי ההדחה הזו. נקווה שעוד חודש כשיכניסו אחרים המריבות יחזרו לעצמן שוב. אז שאר הדיירים - תעשו פרובוקציות כמה שתרצו, תנשמו עמוק בין מריבה למריבה והכי חשוב אל תשכחו שאם לקו הסיום יגיעו רק אנשים שמקללים לעם לא תהיה ברירה, שגם אנשים עם פה מלוכלך הם עדיין בני אדם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
