סיימתי לראות את הסרט לפני שעתיים, תכננתי ללכת לישון בלי לחשוב עליו יותר מדי אבל אז במקרה נתקלתי בביקורת שקטלה לו את הצורה, די קיללה את היוצרים שלו ומשום מה החליטה להחמיא/להתבאס על ההיילייט של הסרט כמשהו שלא קרה במסגרתו אלא בגלל מישהו שנכנס לאולם קולנוע ויצר לחשושים בקהל. לא פעם ולא פעמיים הבטחתי לעצמי לא לקרוא ביקורות של אחרים על סרטים שאני מתכוון לכתוב עליהם משהו, בעיקר בגלל שזה יוצר בדיוק את האפקט שמבאס אותי, מישהו שירשום דברים שאולי חלקם נכונים למה שהרגשתי באותם רגעים בו צפיתי בעלילה מזיעה לי מול העיניים אבל דווקא על השאלות החשובות שכן הצליחו לעלות מהסרט לא מצליחות להשיב.
אז כל הכבוד, התבאסתי, אבל חלילה וחס מהעלילה של הסרט, גם לא מהרעיון, הז'אנר, הבלבולי שכל והמשחק הגרוע, גם לא מהסצנות שזזו לי מהר מדי מול העיניים, מהגופות הקפואות בשלג ובחלקן אכולות בפרצוף, גם לא התבאסתי מהזאבים שהסצנות איתם הרגישו כל כך מהירות שהצופה לא מצליח לעצור לשנייה ולנסות להבין אם מה שהוא רואה זה גם מה שהוא שומע, לא התבאסתי על ליאם ניסן או על תחילת העלילה שלא טרחו לעשות לקהל סדר והסבר במה קדם למה, במה לעזאזל אנו צופים, למה רגע אחד הגיבור עומד להתאבד ואז שניות ספורות אחרי פתאום עולם על מטוס שנוסע למיני חלקת אלוהים קטנה באי החדש של אבודים. לא מבקרים יקרים שקטלו את הסרט, הדברים היחידים שאני מתבאס עליהם זה אתם, אתם שקטלתם את הסרט הזה שגרם לי לנוע קלות בכיסא, לאהוב את הטבע שנשקף לי מול העיניים, אני פשוט נהניתי מהסצנות הערוכות גרוע בכוונה כדי לגרום לאנשים על הכיסא להתבלבל תוך כדי שנוצר קסם כזה יפה מול המסך. אתם שאמרתם שהזאבים נראו כמו בובות ובעצם גרמו לצופה בהם להרגשה די ברורה של איך בן אדם מרגיש כשהוא מיואש וזאבים אשכרה אוכלים לו חתיכה מהגב והכול רץ לך כל כך מהר מול העיניים - בן אדם זועק - בן אדם גוסס - בן אדם מת - וכל אלו ערוכות למפליא עם סצנות של מאית השנייה של זאב כזה או אחר.
ואתם יודעים הכי על מה לא התבאסתי למרות שהיו לי את כל הסיבות לכך (ותעצרו את הקריאה אם לא ראיתם) - לא התבאסתי על הסוף, ליאם ניסן מול ראש הלהקה, שובר שלושה בקבוקוני אלכוהול ומצמיד אותם לכף יד אחת עם מסקינטיפ, ליד השנייה מוסיף סכין שגם אותה מצמיד, מרים ידיים, מרים עיניים, נועץ מבט ומסנן (וכן, המשחק שלו לא הכי גרנדיוזי) משהו משהו בקשר ליום אחד אחרון, לא היו יכולים לסיים את הסרט יותר טוב, בלי לדעת אם הוא חי או מת, בקרב במאורה של כל הזאבים, זה הרי ברור שאין לו סיכוי אבל רק לראות את סצנה האחרונה מסתיימת בלי פסיק קרב, בלי טיפת דם, היה שווה את הכול, אפילו שלא היה לזה סוף. ליאם ניסן היה האחרון אחרי שכל השאר מתו, ודווקא בסיום כשהוא מגלה שהוא בעצם הצעיד את כל חבר מרעיו צעד אחרי צעד לכיוון המוות, והוא אמור להיות המומחה, לא יכלו לסיים את זה יותר טוב, נראה לי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
