|
קטעים בקטגוריה: ׳©׳—׳¨׳•׳¨ ׳§׳™׳˜׳•׳¨.
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
מסה קצרה על עולם הקריאה
לא נעים לי מהדמויות שמעלות אבק ברקע הזיכרון שלי, ברקע הספר שיושב אי שם בפינת הכיסא כבר חודש, לא נעים לי מהדמיון שלי שעצר בזמן, בדיוק באמצע חוויה משונה שמתרחשת בעולם בדיוני שמישהו אחר כתבלקטע המלא...
| |
הכלבה - סיפור קצר
יום אחד אלוהים בא לבקר, אולי זה היה רק בשביל לעשות לי דווקא, אני די לא מאמין בו, באלוהים הזה, וזה שהוא בא לבקר ועוד דווקא אותי קצת הרס לי את התוכניות להיות אתאיסט גמורלקטע המלא...
| |
יחסי אנוש - סיפור קצר
תהיתם לעיתים אם לחשוב זהו דבר הכרחי? כמה באמת אתם צריכים לחשוב על דברים בחיי היום יום שלכם? הרי בכל יום ישנן לבני האדם בדיוק את אותן המחשבות על בדיוק אותם הדברים היומיים שחוזרים על עצמם שוב ושוב ושוב, מבלי להשתנות, מבלי להיות מיוחדים, מבלי לגרום לשמחה מיותרת. סתם סצנה יומיומית שמרוב שהיא הרגלית היא בעצמה כבר מרגישה מיותרת. ואם אתם - בני האדם - מרגישים ככה, מה יגידו בעלי החיים?לקטע המלא...
| |
עולם מלא במשרתים
דמיינו לעצמכם את המצב הבא: אתם חוזרים מהעבודה, האוטו נוהג, אין פקקים ועל הדשבורד מופיע טיימר שסופר לאחור את זמן ההגעה שלכם הביתה. משרת ממוחשב אישי שואל אתכם האם תרצו שהבויילר בבית יידלק כדי שיהיו מים חמים בשנייה שתגיעו הביתה. אתם עונים לו שלא אבל שאין שום בעיה שתא מספר 365 במקרר יתחיל להפשיר לכם את החזה עוף לארוחת ערבלקטע המלא...
|
נכתב על ידי
,
9/11/2014 11:59
בקטגוריות thoughts, אינטרנט, טכני, מבוסס על אירועים אמיתיים, מחשבות, ספקיות, פנטזיה, קשקושים, אופטימי, אינטרנט, עבודה, פסימי, שחרור קיטור
הצג תגובות
הוסף תגובה
36 הפניות לכאן
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
הכפר - מראה תרבותית
אתמול רץ ברשת מכתב היסטרי מטעם חברת מועצת הרשות השנייה, ד"'ר מירב אלוש-לברון, ובו היא תקפה את תוכנית הריאליטי "הכפר" של ערוץ 10 בשל ש"הזבל העכשווי הזה מקלקל את דרכי הציבור, פוגם בזהותם של ישראלים רבים כל כך ומשפיל מזרחים במדינת ישראל", אמרה והאשימה את הכול בתרבות הרייטינג המקלולקלת העכשווית שבה נותנים במה ל'זבל' בפריים טיים "על חשבון ציבור שלם במדינה הזו".לקטע המלא...
| |
פיצה?
ירים ידיים הבן אדם שלא מרגיש כאילו דופקים אותו בכל פעם מחדש כשהוא מזמין פיצה? מישהו? משהו? בכל פעם מחדש כשאני חושב להזמין פיצה והיד שלי מושטת אוטומטית לכיוון הארנק וכרטיס האשראי המסתתר בו אני תוהה ביני לבין עצמי אם זה באמת שווה את זה – המחירים הסופר גרנדיוזיים של הפיצריות בישראללקטע המלא...
| |
מצפון
"פה גדול" אמרתי, ואז הרחתי את השום בוקע משיני הפציינט. מזל שיש לי מסיכה על הפנים ככה שהמטופל לא היה צריך לחזות בפניי המתעוותות.
שיניו היו מלוכלכות עד כמה ששיניים מלוכלכות יכולות להיות מלוכלכות, ממבט על זיהיתי חתיכות בקר בסצ'ואן, טופו עם תירס ומעט פטרוזיליה בטוחנות האחוריות. זיהיתי גם בין שין לשן ובצמידות לחניכיים מעט עגבניות, שרי כמדומני, המיץ שלהן התיז על מסכת פניי ככל שהמטופל הוסיף לנשום.
געיה נשמעה, עצרתי נשימתי.
"מוווווווווווווווווווווו", קפצתי לאחור, ידיי רועדות, שאלתי את הבחור "מה זה צריך להיות?". בגרון ניחר הוא ענה לי "סליחה?!!??" חשבתי שדמיינתי. עם מקדחה רועדת בידי שוב ניגשתי אליו, נלחצתי לרגע.
וכשהקדיחה החלה שוב השתלטה עליי ההרגשה המוזרה הזו שאני שומע חיות. זיהיתי ארנבת, ופרה, אפילו חתול, יונה וגם תרנגולת.
ביקשתי סליחה שוב ויצאתי מהחדר. קראתי לעוזרת שלי ואמרתי לה שתשחרר את הפציינט ותקרא לאחד חדש, הבחור הזה הלחיץ אותי.
אל חדר הטיפול ניגשה ישישה, ריח של בושם עז באפי, בירכתיה לשלום.
התיישבה, התווכחה ופתחה את פיה, ניגשתי עם המראה הקטנה ובהביטי פנימה שמעתי צמיחת ירקות מהאדמה, עצים שנופלים, שאונה של דבורה שמאבקת פרחים ואולי גם דב נמלים עובד, אינני בטוח.
ביקשתי סליחה, בשנית, לקחתי יום חופש.
אני מפסיק לאכול בשר
| |
אני חושב שאני אכתוב סיפור קצר
אני חושב שאני אכתוב סיפור קצר, כל מה שאני באמת צריך לעשות זה למצוא נושא ופשוט לכתוב אותו.
יש לי הרגשה שלמצוא נושא זה לא דבר קל, כל הזמן המחשבות האלה שרצות לכל הכיוונים, בלי להתמקד בשום דבר, בלי להצליח לסדר את התערבולת שעלולה לרוץ לי במוח, מה זה כבר ייתן?
אני יודע, זה לא קל לדמיין דברים אם המוח לא מדמיין אותם מעצמו. זה אולי נשמע קל להמציא דברים ואפילו אנשים מוזרים אבל מה זה יהיה משעמם? מה אם לא תהיה לסיפור פואנטה? מה אם אני אמצא כיוון בסיפור להתמקד בו ובדיוק כשאני אחשוב או ארגיש שהגעתי לשיא שלו אני אאבד את הכיוון והכול ירגיש לי טפל?
אולי כדאי פשוט לבחור דבר ראשון נקודת מבט, פשוטה כזו, אמיתית, מה שעובר בראש זה מה שיירשם על הדף. אוקיי, סבבה, זו אופציה טובה.
ומה עכשיו? מה הדמות תהיה? קוסמת? לא, חרשו את זה כבר. גובלין? זה גם צפוי וגם מיצה את עצמו. זומבים? את החרא הזה כבר עשו בכל פינה. כבר עדיף ללכת על ערפדים כי על זה עוד איכשהוא אפשר לעשות כסף. מה אם אבחר איש עני? לוחם ברברי? ליצן? לוויתן? אולי סתם חמור גרם? אולי שבלול בלי קונכייה?
שיט, אני שוב מתפזר. נגיד, רק בשביל להגיד, הדמות יכולה להיות פשוטה. נסגור על איש שמנסה לחשוב על לכתוב סיפור, סיפור קצר. סבבה? סבבה.
עכשיו, רק מאיפה מתחילים?
| |
אולי השנה יירד גשם
אולי השנה יירד גשם. מחר יהיה יום השואה, אתמול היה יום השואה, היום זה יום השואה. עוד שבוע זה כבר יום הזיכרון, אנשים מתים בוכים עם דמעות שלא מתייבשות, ואנחנו מהצד נזכריםלקטע המלא...
| |
משחקי ביצים
ישנה תופעה מוזרה המתרחשת לאחרונה ברחבי העולם, יותר מדי אנשים משחקים לעצמם בביצים. אפשר לראות את התופעה הביזיונית הזו בכל פינה - בתחנות האוטובוס, במשרדים, בבתי הספר ולא רק במסגרת ההפסקה, בברזייה העירונית, אפילו בכנסת ישנם אנשים שמשחקים לעצמם בביצים. כן, בביצים הם משחקים, אף אחד לא סגור על עצמו אם המטרה מקדשת את האמצעים או שמותר לגרד בביצה ולהקיש בה קלות יותר ממאה פעמים ביום אך בסופו של יום התופעה הזו רק החלה לפני מספר ימים והיא מתרחבת בלי פרופורציה.
לקטע המלא...
| |
בין שתיים לארבע
אני שומע אותה מקיאה כל יום בין שתיים לארבע בצהריים, מדי פעם אני יושב במרפסת ורואה אותה הולכת עם המבט ברצפה, מטפחת לראשה, עצובה ומדוכדכת. אני לא יכול להוכיח שמדובר בדיוק באותו בן אדם, זו שמקיאה וזו הקירחת עם המטפחת, אבל אני יכול רק לשער. ועל הדרך נשבר לי הלב כל יום מחדש. לקטע המלא...
| |
בחירות
יכלנו כולנו להיוולד בתקופות אחרות, תקופות של מונרכיה או כאלו שלא מכבדות את האזרחים שלהן, או כאלו שמינימום מזלזלות בכוחו של האזרח הקטן. אבל לא, כולנו חיים בהווה, כרגע, קוראים חדשות, נושמים אוויר, מעודכנים (גם אם אנחנו מנסים להתעלם) במה שקורה בעולם, בעלי יכולת להגיב, להפגין, לחייך, לבכות, לדמוע, לראות, לרצות, לחלום, לנשום ועוד אי אלו מטאפורות מגוחכותלקטע המלא...
| |
מציאות מדומה
יכול להיות שמה ששיינפיין - בנצי - רז שכניק - קבוצת ידיעות והמולטי גיבור על מוזס טרחו לעורר בסערה הטלוויזיונית הכי ביזארית שאי פעם רצה בארץ ישראל מנסים להגיד במילים מאוד פשוטות -> ריאליטי הוא לא ריאליטילקטע המלא...
| |
המסך מתחיל לרדת
פעם היה כיף לחשוב שאינטרנט מהיר של 1.5 מגה הוא הדבר הכי כיפי באינטרנט, לא היה צריך לחכות עוד עד שהרוחב פס יתמלא לחלוטין כדי לראות סרט/סדרה/וידאו ביוטיוב, לא היה צריך להתעצבן שהמחשב חושב כי משלמים לו לחשוב וכי האינטרנט המהיר של 1.5 מגה הוא הדבר הכי כיפי שיש, בעיקר כי לא צריך לחכות יותר מדי. אחרי זה הגיעו 3 מגה, 10 מגה, 20 מגה ובקרוב (אם זה לא התחיל כבר) מהירות של ג'יגה שלם, שהדבר היחיד שהוא באמת ישמש לו יהיה להוריד טונה של טרה בייטים בחמש דקות, מעבר לכך אני לא רואה לו יותר מדי שימוש, אלא אם כן החברות אינטרנט במשק ביחד עם חברות הכבלים יודו בפה מלא ובכרס קטנה שהם מודעים לכך שאין מה לעשות עם אינטרנט סופר מהיר, בעיקר אם בעבר כל ההבטחות שלהן הראו בדיוק את אותה הפרסומת לאינטרנט מהיר שאפשר יהיה לנהל בו ווידאוצ'טים בקצב אונלייןלקטע המלא...
| |
שנה לסוף העולם
בדיוק בעוד שנה מהיום העולם הולך למות, ככה הודיעו בני המאיה בנבואות השמימיות שלהם מלפני הרבה מאוד שנים (או ככה לפחות YNET החליט לפתוח את חדשות הבוקר), אז לכבוד ההכרזה על השנה האחרונה בחיים החלטתי לצאת במחולות ולהכריז על מטלות חדשות בראשי שלא יתגשמו בחיים שכדאי לסיים לפני ה-22 לדצמבר 2012.לקטע המלא...
| |
האח הגדול 4 - ביקורת פיקטיבית על עונה שעדיין לא נכתבה
הם נכנסו לתוך הבית עם הלימוזינות המרהיבות והיוקרתיות שלהם, צווחות בנות הטיפש-עשרה והבזקי המצלמות של צלמי הפפראצי חרשו על כל פסיק בפניהם תוך כדי מטרה אחת, לחזות ראשונים בכוכבים הבאים של עולם הבידור, האנשים הוירטואליים האלה עדיין לא הכניסו טפח או טפחיים לעולם הבידור וכבר הפכו להיות כוכבים, וכל זה דקה או שתיים לפני שהם הפכו להיות חיות מעבדה שמי שצופה בהם מהצד השני כל כך מכור לראות איזה מרגליות זבל ינפיק הבל פיהם המסריח, איזה בחורה תפתח ראשונה את הרגליים, האם מישהו ידבר על עברו בתור פדופיל והאם מישהו יתוודה בפני המצלמות שהוא נשוי ליותר משלוש נשים במקביל.לקטע המלא...
| |
דפים:
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
