פחות או יותר הבנתי את העיקרון של אומנות מופשטת בקטע של דו מימד.
פחות התחברתי (או יותר נכון הצלחתי) להעביר את זה בתלת מימד.
משבוע לשבוע במכינה אני מבינה שאולי תלת מימד זה פחות הקטע שלי אלא יותר איור וכאלה?
אני מתה כבר להתחיל לעבוד עם בדים לראות איך זה זורם לי.....
שלא נגלה שאנחנו לא מסתדרים יחדיו...
כשיעורי בית נתנו לנו לבחור אומן מופשט , לקרוא עליו ועל יצירותיו ולקחת יצירה שלו ולתת לה אינפרטציה תלת מימדית.
אני בחרתי את ואסילי קאדינסקי כיוון שאני נורא מתחברת לתמונות שלו בגלל שנוכח בהן הרבה צבע.
אני אוהבת לראות צבע.
בכל מקום. בבגדים, על אנשים, ברחובות, בניינים.
ממש כל מקום.
וגם כי לדעתי הוא לא מטורלל כמו רוב האמנים המופשטים
(הוא בין היחידים שלא התאבדו)..
הציורים שלו נורא הזכירו לי עיר.
בכלל התברר שהוא התכוון למוזיקה.
אבל כל אחד והראיה שלו.
החלטתי לקחת השראה מהתוכן העירוני שלו.
קניתי מלא מלא פלסטלינה
ודפי סול (בסוף לא מי יודע מה עזרו אבל כפרה)
יצא לי מין בניין כזה שנורא אהבתי (ת'אמת לא הייתי צריכה להתאמץ בשבילו כל כך ואיכשהו ממש אהבתי את התוצאה)
זאת התוצאה הסופית (למרות שכמעט ובלתי אפשרי אבל אל תתייחסו לבלאגן מאחור )
וזה סתם ניסיון שלי ליצור אומנות מופשטת.... :)
נקווה מחר לביקורת בונה ולא שוברת !
וללמוד משו נוסף :)
וההמבורגר שאני ואנה דפקנו בבורגוס\ אכן היה טעים !
לאב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
