
לתמונה הזאת יש כל כך הרבה משמעות בשבילי.
וזה הרגע בו אני פונה לדרך אחרת..
שתי דרכים מתפצלות..
לי יש בחירה אחת..
בחרתי.
בלי לחשוב..
בדרך אחת.
אי אפשר לחזור..
הדרך חזרה נסללת במוקשים בדיוק אחרי כל צעד וצעד..
אסור לאבד שום דבר בדרך .
אסור להביט לאחור.
אסור להזכר בנופים.
צריך להמשיך ללכת ולהנות מהשדות שרואים מקדימה..
שדות פורחים..
ניתן אפילו להריח את הריח של החופש..
נופים כל כך מרהיבים מלפניי.
לא.
לא!!!!
אל תביטו מקרוב יותר!!!!!!!!
אוקיי..
מאוחר מדי..
מרוצים?
עכשיו גם אתם יודעים שזה רק רקע..
תפאורה..
אז אולי זה לא נופים אמיתיים.
אז אולי זה סתם פלקט יד שנייה שתלו במיוחד בשבילי כדי להמתיק לי את הדרך.
לכו לעזעזל.
מתישהו פגשתם משהו אמיתי בחיים שלכם?
כל הדברים הכי אמיתיים שפגשתי היו הכי שיקריים שרק אפשר.
אז לכו לעזעזל , טוב?
אותי לא תשכנעו בזה.
פחח נופים.. שדות.. עלק.
אל תסתכלו יותר מדי על נופים וכל השיט.. תזכרו שתמיד יש ת'חרא על האדמה של החמור שעבר שם יום לפני .