Angel Fall

כל כך הרבה פעמים מצאתי את עצמי לבד עם לב מרוסק.

רודפת אחרי שורות שלוקח לי נצח להוציא לעולם, עוד סיפור עצוב .

הרגליים עוד מסוגלות ללכת אבל אין לאן.

הדמעות מטפטפות על הלחיים היבשות שמכוסות בעור מת.

האם שווה לחפש משהו שתמיד מאבדים מאוחר יותר?

האם הכאב הזה שווה את הרגעים הטובים ?

האם הסבל הזה שווה כמה רגעי אושר?

כל כך הרבה זמן חיפשתי משהו שלא ידעתי עליו,

חשבתי שמצאתי אהבה,

שוב טביעות אצבעות שלי על הדלת , הדרך לצאת ואף פעם לא לחזור.

המציאות אכלה את החלומות שלי,

הולכת לבד ברחובות הריקים בעיניים דמעות , שזולגות כעשן.

מנסה להמשיך לחיות , אולי ככה זה צריך להיות, אולי הבדידות היא הניצחון שלי?

גם אם זה כך, אני לא גאה בזה.