Angel Fall

חלאס נשבר לי, זין.

אני עפה מפה, בא לי להקיא כבר מכולם.

בא לי להקיא כבר מהכל.

מהשקרים, מהטיפשות, מהמניפולציות, מהקנאה, מהצביעות שלהם.

נמאס לי כל כך, החיים כבר לא מבאסים אותי כמו פעם עכשיו הם פשוט לא בשבילי במובן הכי פשוט של הדבר.

אני לא רואה אותו כמו שכולם רואים, הצחוק שלהם כל כך מזוייף כאילו ברגע זה הוא מתעלס עם היגון, ואני רוצה להקיא.

וזה לא עובר, ואף אחד לא יכול לעזור לי, הם לא מבינים שזה לא דיכאון, שזה דרך חיים, ואם לא אז למה כבר קשה לי להזכר בתקופות שהייתי מאושרת ? לא זוכרת ! באמת לא זוכרת ..

 אז אולי לא היו תקופות שהייתי מאושרת בהם? אולי אני כזאת? ואולי ככה צריך להיות?

אבל מה שבטוח שאני לא יכולה לסבול יותר אנשים שישפטו אותי, אני לא רוצה לשמוע יותר איבחונים על המצב שלי.

נשבר לי מהכל כבר,נשבר לי, ואני אפילו לא יכולה להגיד דברים ספציפיים שנמאס לי מהם, המצב רק מחמיר, אני משתנה והראש שלי נשאר אותו דבר, מכיל את אותן המחשבות , את אותן הרגשות, הכל נשבר ואני ממשיכה להתאכזב מהכל, נמאס לי , פשוט אין לי כוח יותר.

אני לא יכולה להסתכל על מהחלון כי השמיים האלה עושים לי בחילה, אם הם היו בצבע אפור אולי העולם לא היה נראה כל כך מזוייף וצבוע, והעצים האלה, שאם העלים שלהם היו בצבע שחור אז אולי היה אפשר לראות דרכם את כל מה שהם רואים בלילות, אולי דרכם היה אפשר לזהות אם הלילה עבר מתחתם עוד בן אדם ששבור ואף אחד לא יודע.

נשבר לי מהאגואיזם, נמאס לי שלא באמת אכפת. נמאס לי.

נמאס לי שאנשים משקרים לאנשים אחרים רק כדי להוכיח משהו לעצמם, נמאס לי שאהבה כבר לא שווה מה שהיא הייתה שווה פעם, שעכשיו בן אדם יכול לשקר שנים לבת זוג שלו במילים ומילים ומילים , ואז בשיא הפשטות להגיד שהוא בעצם לא אוהב אותה, ואף פעם לא. ואז לחזור אליה. נמאס לי מהצביעות הזאת, נמאס לי כבר מהכל, נמאס לי. אני לא יכולה לשים נקודה, כי יש כל כך הרבה דברים שאני אפילו לא יודעת לבטא במילים.

ואני שוקעת, ושוקעת...ושוקעת.....ושוקעת............... ושוקעת.........................

ושוקעת...................................... ואף פאקין פעם לא מצליחה  להרים את עצמי למעלה!!!!!!!!!!!!! ורק נעצרת לפעמים לתקופה קצרה, רואה עוד פרח קטן בשדה של קוצים ואז ממשיכה לשקוע... רק מהפחד לראות אותו נובל. וככה אני ממשיכה לשקוע, וזה הפך למצב כרוני, ואני אף פעם לא אראה שוב את האור שלי, המצב עגום, ורק עכשיו הבנתי כמה .

אני מבינה שאף אחד לא יעזור פה. לא הן. לא הוא. לא אף אחד. וגם אני לא .

ככה זה צריך להיות. אם כל הזמן הזה הם חשבו שזה עבר סימן שבעולם הזה אין אפילו אדם אחד שבאמת יודעת מה עובר עלי, וגם אני לא יודעת.

פאק איט.