Angel Fall

הנה, שנה חדשה בפתח, כן היא ממש פה עומדת עם בקבוק וודקה ומבקשת להכנס :P

אז אני מאחלת לכולם, שנה מלאה באושר, אהבה אמיתית, תשוקה, מצב רוח טוב, הצלחות, ומימוש כל המטרות שאי פעם הצבנו,

אני מאחלת שכולם ימצאו את מה שהם מחפשים, וזו שנת אריה, אז יאללה אנשים תעמדו זקוף ותילחמו :)

חג שמח לכולם.

חיבקת אותי והלכת, ושכחת שוב ברגע, מה אמרת כשאבדת לי,

וחזרת אחרת לשיר לי שירים שמאחרים במשמעות?

לא יכולה לישון בלעדיה, כי היא פה ושם והיא שום דבר שאפשר להרגיש, ולנשק.

כמה זמן את תבואי ככה ואני לא אראה, ואת לא תגידי,

ובשביל זה את עשית את הכאב הזה?

בשביל שאדע שאת פה אבל לא אכיר בך לעולם?

את עוזבת,

עוזבת ילדה קטנה בפינה חשוכה, לבד..

את מוסיפה אפקטים קשים לילדות שלה,

את אומרת לה להשאר בפינה כדי שלא תצא לעולם ותיפגע.

והיא מורדת בך, והולכת, אז מוטב שתשחררי אותה.

"אחרי העננים השמיים תמיד כחולים"

היי, אממ, בא לי לחפור קצת, נחשו מה? יש לי חצי שעה שלמה עכשיו לשבת ופשוט לא לעשות כלום!!!!!!!!!! אז אני מנצלת את זה על שתיית הקפה שלי עם הסיגריה, וכתיבת פוסט .

אז מה חדש אצלי? וואו אין הרבה , בכל מקרה היומיים האחרונים היו פשוט זוועה שאי אפשר לתאר, עבדתי שתי משמרות ערב הכי קשות שהיו לי עד עכשיו, אין לי מילים לתאר את מה שעבר אבל בכל מקרה אפשר להגיד שהשרירי רגליים שלי מוכנות לכל דבר עכשיו, גם אם זה לרוץ סביב העולם כמה סיבובים :P

עוד מעט אני הולכת לקפה-קפה לקחת את המשכורת ואז נוסעת לתל אביב , איזה סיבוב בעזריאלי לקנות כמה דברים לחג מולד, מתנות ובלה בלה בלה , ואחרי זה לאוניברסיטה לרפלקסולוגית,

זהו, נגמרה לה תקופת המנוחה של תחילת השנה ומתחילה לה תקופה של בגרויות ומתכונות. ובאמת אני יכולה להגיד שאני מאוד מודאגת, יום שני יש לי מתכונת בהסטוריה ואני לא יודעת כלום! פשוט כלום! ועזבו את זה שמחרתיים יש לי מתכונת בהבעה, זה לא מדאיג אותי, כי פאק, זה הבעה, אין לי בעיה להביע את עצמי.חח

ובכללי, אני מאוד חשדנית, אני צריכה פושים כאלה מכל הכיוונים שיתחזקו את האמון שלי, אני לא אוהבת את העובדה שגורמים לי להרגיש רע עם עצמי, יש דברים שהם עדיין לא סגורים בעיניי, ואני מאמינה שבאיזשהו שלב ישבר לי ואני יזום את השיחה, ומי שיהיה לו קשה לקבל את המהלך הזה שלי רק יוכיח לי דברים .

 אני לא אוהבת לשחק משחקים ילדותיים ולפעול בצורה מטופשת (אני כן מניפולטיבית אבל יש גבול גם לדברים שאני עושה בצחוק לבין להיות באמת רדודה עד הרמה הזאת של להשיג דברים בצורה נואשת )

אבל יש לי עקרונות שאני לא רוצה לשבור אותן בשביל שום דבר, והעקרונות שלי הם שאמת צריכה להיות במקום שלה, ולשקר אין מקום בעולם שלי יותר.

עד שהכל לא יהיה ברור אני לא אהיה רגועה.

 קוקי.

ברוכים הבאים גבירותי ורבותי לתירוץ ה"שבוע הבא".

מי יתן לי את הכוח לא לדחות דברים?

עכשיו יש לי כל כך הרבה על הראש,

אין, אני מוזנחת אש,

דיי בבקשה תנו לי לסיים בית ספר, לארוז מזוודות ולטוס לי לטיול סביב העולם.

בהצלחה מחר, אני מאמינה שהכל יהיה בסדר:)

לילה טוב.

אני יכולה לבנות לעצמי מליוני עולמות, אבל רגליי מקורקעות כאן.

אני יכולה לשבת ולחייך לשמיים ולהיות מאושרת שאין להם סוף.

אבל אני כאן, מוגבלת במרחק אליו אני יכולה להגיע.

יש בי תקווה עד אינסוף על דברים שאף אחד לא רואה אבל אני מאמינה בהם.

אולי בחיי ראיתי מספיק כאב, יותר כאב מהרבה אנשים שנולדו לחיים מושלמים, אבל לעומתם לא איבדתי תקווה.

כי הסוד שלי כאן, בלב הוא יאיר את החושך,

מה נותר לבן אדם, חוץ מלבנות את ההגנות שלו?

מעגל האנרגיה שלו שתגן עליו, שתשמור אותו מאנשים שנולדו למציאות שגויה,

שחיו חיים שגויים, שרדפו כל חייהם אחרי משהו שלא שווה שום דבר.

שהרימו ידיים, ומחקו את החיוך, שוויתרו.

תחשבו על זה, כל חיינו אנחנו נלחמים.

ואל תגידו שלא,

תסתכלו מסביבכם, אתם חושבים שאם לא הייתם נלחמים, שאם הייתם מוותרים הייתם מגיעים לפה?

אסור לוותר, צריך להמשיך להלחם.

המטרה היא לא הניצחון, המטרה היא הקרב.

וגם אם זה קרב ברור מלחתחילה ,גם אם אתם יודעים שתפסידו, תדעו שזה לא העיקר.

הגורל ימצא אתכם, ואני פה כי אני צריכה להיות פה, ואתה שם כיאתה צריך להיות שם.

ואם אני אצטרך לקחת את כל מה שיש לי ולנסוע אעשה זאת.

כי שם יש מישהו או משהו שמחכה לי.

שיום יבוא ויהיה שם רק בשבילי.

אז אל תרימו ידיים, כי שום דבר לא ורוד בחיים,

ויש מכשולים, ויש דברים שכמעט לא רואים את הדרך לצאת מהם,

אבל בכל אחד ואחד יש את הכוח, לצאת מזה, ולהמשיך ללכת.

להתחזק, ולהמשיך להלחם.

יש משהו מאוד יקר בין ההפסד לניצחון וזה הדרך, הקרב שאנחנו עוברים לפני שאנחנו מגיעים לאחד מהסיומות האלה..

והסיומת לא חשובה, העיקר מה שלמדנו מהדרך שלנו.

ואם טועים, תדעו, יש עוד הרבה דברים שעלינו לעבור. החיים הם כן אינסופיים באיזשהו מקום.

שיהיה לכולם סוף שבוע נעים.

חלק.

מגע.

I was born to make you happy.

מצד שני ......

צריך זמן, זמן עד שהכל יסתדר בראש,

שהאמת תצא לאור.

וכשזה יקרה...

יאמי.

חח סתם ..

 קיצר ייאללה לילה טוב :)

Age five, just a little boy shy
Is he ready for the big surprise
He'll be playing Lego in a dream
When the shadows come to life

Age nine and he should've been fine
With a secret he's sure to keep
Two times had to tell a little lie
For the sake of him and me

Now it's over
I need closure

Hey, look what you did to me
When you were taking me home
Getting me stoned
Leave me alone
I waited for mum to comfort me
But when I opened my mouth
"Don't say nothing, shh"

Age twelve and it isn't going well
Now it's 3 years to the day
Confused, but unlike you
This feeling won't go away

Sixteen and the woman down the street
Has invited him to come inside
The first time, it didn't feel right
It'll be the last time he tries

Hey, look what you did to me
When you were taking me home
Getting me stoned
Leave me alone
I waited for mum to comfort me
But when I opened my mouth
Don't say nothing's wrong
I won't say nothing's wrong

I won't say, I won't say
I won't say, I won't say
I won't say, I won't say

Seventeen, all he's ever seen
Is living in between the lies
It's kind of funny how a mind
Can keep living in denial

Eighteen is a very strange scene
He's still playing with the past
Expelled, maybe someone could've helped
If someone had known to ask

Hey, look what you did to me
When you were taking me home
Getting me stoned
Leave me alone
I waited for mum to comfort me
But when I opened my mouth
"Don't say nothing, shh"

Nineteen and he's innocently
Parked right beside a school
He stares at a boy sitting there
And the boy stares at him too
He walks over
He needs closure

אמת כואבת לפעמים.

לנצח..

כל כך טוב .. ומצד שני רע..

אנשים יפגעו... כשידעו..

אנשים יפגעו... מאוד...

לנצח...

תודה ה' על ההנגאוור.

Lyrics to Still In The Dark :
I am empty I am done
There is nothing wrong
Just a dry spell of the heart
You have been and you have gone
Like my favorite song
I caught the end but missed the start
You escaped me one more time
Now my love feels like a crime
You ripped my world apart
And leave me in the dark

And I know there’s another side
That you never show that I gotta find
And it’s not all in my mind
And I’m here every night and day
I could be the one your love could save
Baby you left your mark but I’m still in the dark

I know how much you need your space
It’s a lonely place to find what you’ve been looking for
You strayed off the beaten path
And making your way back is harder than it was before
Somebody got the best of you and left behind the rest of you
Who used up your heart and kept you in the dark

And I know there’s another side
That you never show that I gotta find
And it’s not all in my mind
And I’m here every night and day
I could be the one your love could save
Baby you left your mark but I’m still in the dark

Let me get this straight
The reason why I wait
I know you’ve been through so much pain
Baby do I wait in vain
If I could shed more light on you
Tell you what was right for you
Your beauty blinds me sure enough
But my heart knows when it’s love

And I know there’s another side
That you never show that I gotta find
And it’s not all in my mind
And I’m here every night and day
I could be the one your love could save
Baby you left your mark but I’m still in the dark

 מה נשאר לי?

בלי סוף טוב לכל הסיפור הזה?

איזה מן מועקה?איזה מן כאב?

איזו מן בדידות, איזה מן געגוע למשהו שלא היה?

או שהיה. או שדמיינתי הכל..

או שאני משוגעת..

אולי הלב שלי חולני והמציא הכל, המציא לעצמו שלמות?

אולי לפעמים באמת עדיף לאהוב את מה שטוב בשבילך..

אבל אפילו את זה אין לי! פשוט אין!!!

מה ??? מה את בוכה מטוטמטת!!!?? למה את לא יוצאת מזה????

כמה אפשר לכתוב ולכתוב ולכתוב ו"לפרוק" ולבלבל בשכל???

מזה נותן לך???????? מה??

כל יום אותו הדבר, אותן המילים שחוזרות על עצמם, ואת מוצאת להן כל פעם סגנון אחר כדי שלא ישימו לב.!!!

שלא ישימו לב ששום דבר לא השתנה,!!!

איזה משחק אני משחקת???

הלכתי, סיפרתי, פרקתי!!!!!! ומה עכשיו??? נותרתי לבד. עדיין לבד..

בתוך מה??? בתוך מה??????????? ובשביל מי?

בשביל מי הכל נשבר?

בשביל מה אני בוכה עכשיו,

מי החזק? מי העמיד בפני הכל?

מי הבלתי שביר, מי???

מי לעזעזל????

ואולי לא נכנסתי לגוף הנכון?

אולי אני טעות?

אולי אני לא צריכה להיות בכלל?

אולי מישהו בכוח מראה לי שצריך לתקן את הטעות של מישהו שם למעלה ופשוט למסור את הגוף שלי לנשמה יותר אחראית, יותר טובה.. פחות אני?

מי אני בכלל?

אני צל.. צל של גועל נפש.

אני שונאת את איך שאני נראת, שונאת את הפרצוף המגעיל הזה, את העיניים השיקריות האלה,

את השפתיים השבורות האלה, את החיוך העקום והמגושם, את השיער היבש והשבור הזה...

שונאת את הידיים המצולקות שלי אני שונאת את עצמי, שונאת על איך שאני הולכת, על זה שאני אוכלת, ושותה ונושמת.

אני מגעילה את עצמי, שונאת את איך שאני מתאפרת, שונאת את איך שאני מדברת, על איך שאני צוחקת, על איך שאני חושבת, על איך שאני כותבת. על איך שאני חיה, אני שונאת את עצמי כל כך.

לי אין אישיות, !!!!! כן לי אין אישיות!!!!! אני מאגר אינסופי של תכונות שגנבתי, אני לא מיוחדת!!!!!!! אני סתם!!!!!!

אני לא אחראית, אני לא החלטית, אני לא מצחיקה, אני לא חכמה, אני לא מתוחכמת, אני לא טובה, אני לא ספונטנית, אני לא נוטרת טינה.......... אני לא מאושרת........................ אני כלום.

אני כן שבורה... וכן... אף אחד לא אשם!.... ואני כן רוצה להפסיק לאכול..להפסיק לשתות... להפסיק לנשום...

איך זה שהכל היה סתם? הכאב אמור להזכיר לי שזה אמיתי?

מה שפוי בעולם הזה?

אם ישנו כאב כזה גדול ממשהו שלא היה אף פעם.

אני לא מסוגלת לדבר יותר.

לא מסוגלת ...

כן יקירי, ככה זה, עצוב, פוגע, אפילו מביך.. בסך הכל אני חושפת לכם את האנושיות, שלפעמים היא תכונה מאוד מעליבה,

תארו לעצמכם, אתם סוחבים מזוודה, מאוד מאוד כבדה, ממש לא נוחה, ואפילו לא נראת טוב, בתוכה יש ספרים, ספרים גדולים וממש כבדים, הספרים חסרי כל עלילה, לא מעניינים, לא מאתגרים, סתם ספר, עכשיו תארו לעצמכם שאתם פותחים את המזוודה, מוציאים ספר , פותחים אותו ועל הדף הראשון יש את המילה "כאב" אך ורק מילה אחת על דף ריק, ממשיכים לדפדף ומגלים שכל הדפים מלאים במילה "כאב" לא יותר מזה.. 897 עמודים בכל ספר ובכל עמוד המילה כאב, אתם מוציאים מהמזוודה את כל הספרים וכולם אותו הדבר, המילה כאב... אתם מחזירים הכל חזרה וממשיכים לסחוב את המזוודה, עכשיו תסתכלו מסביבכם, אתם נמצאים בספרייה, מלאה בספרים מעניינים, מלאים בסיפורים שונים, חלקם מפחידים, מותחים, רומנים למיניהם, אינסוף ספרים משובחים, ואתם סוחבים מזוודה מלאה בספרים ריקים כל תוכן, עכשיו תבינו אותי, תבינו קצת ממה שאני מרגישה יום יום ועל תכעסו עלי, אני מרגישה אותם הספרים שנמצאים במזוודה, חסרי תוכן, וכל מה שיש בתוכם זה המילה "כאב".

אני רק לא רוצה להיות נטל,

אני רוצה להיות עם עצמי.

עם עצמי לבד.

מכוער נכון?

תיקח אותי מפה בכוח עז.

פשוט תיתן לי לאהוב את הטירוף,

תלמד אותי לאהוב זריחות ולילות לבנים.

תן לי לנשום את האוויר מאיפה שאף אחד עוד לא נשם.

תאחוז בי בחוזקה שלא אדע לשלוט בעצמי.

תלמד אותי תשוקה כמו שאף אחד עוד לא הצליח.

תראה לי את החצייה של הגבולות .

אני רוצה לעבור אותם ולרוץ הרבה מעבר.

אני רוצה לראות את הבלתי אפשרי,

את הכואב, את המסוכן,את הרומנטי והסוחף בו זמנית.

אני רוצה לשבור את המציאות.

לברוח איתך רחוק מהעולם,

לאחוז בך בחוזקה ,כשאני זאת שעומדת ליפול.

אני רוצה את הבלתי אפשרי,

תלמד אותי לאהוב חזק

תלמד אותי משהו שלא לימדו אותי לעולם.

וזה לחשוק במישהו,לרצות מישהו לידך כל הזמן, לא סתם תשוקה סתמית שכאן כדי לספק יצרים.

אני רוצה להרגיש מזה לרצות לראות מישהו כל רגע בחיים ,להתעורר עם מישהו ולדעת שאיתו זה עוד יום חדש מלא טירוף, תשוקה וחוסר שיגרה מוחלט .

תן לי לחיות רק תקופה אחת מחוץ לחומריות של העולם, ופשוט לחצות את כל הגבולות.

לשבור טריטוריות,אוקיינוסים ושמיים, אור וחושך, תן לי לראות מעבר.

אני רוצה לאהוב שוב, לאהוב כמו שעוד לא אהבתי.

אם תהיה תקופה כזאת בחיים שלי מתישהו , אפילו אם היא תהיה מאוד קצרה,

אני מוכנה לוותר על כל שאר החיים שלי,

רק כדי שיהיה לי לפחות כמה ימים לחיות את החלום הזה.

חלום שאי אפשר להגשים.

חלום להתאהב בלי גבולות.

לחצות עם האהבה שלי את כל המימדים.

להיות בזרועותיו  של מישהו כשהזרועות האלה לא מחממות כמו שזה אמור להיות אלא מעבירות צמרמורת בכל הגוף.

שתי נשמות מתאחדות שוב ביחד ,שוברות את הגורל, מרסקות את המציאות.

ובונות עולם חדש.

כן..............

שיר יפה..

גם נכון..

מספיק קשה לומר הכל בסדר
מספיק קשה לומר אבל נכון
ציפית אז שאגיב בסוף שתקנו שנינו
כבר אין מה לאכול

הסיפוק הזה יוביל את העניין פה
שמישהו יגדיר את העבר
אחר כך הוא מתחיל להיות כל כך שקוף
וכמו בא ונסגר

אם הייתי קצת יותר אמיץ לומר לך
עושה קצת שיעורים בנחישות
הייתי בא פותח את זה עוד
ממלא בזה קצת רגישות

יכולתי גם לחזור על זה מיליון פעם
זה לא היה הופך הכל נכון
מתוק מדי פתאום נהיה כל כך מר
בדיוק כשהתחלתי לנשום

נכון לומר הפוך אבל נניח
שנים שלא מצליח לחדש
יושב כמו איש חכם שכבר מזמן הוכיח
לא כל סוף מרגש

עברנו את הגבול ולא הספקנו
לבדוק מה מעכב את האמת
תפסת אותי מוכן מיד ידענו שנינו
שאין קשר שקט

אם הייתי קצת יותר אמיץ לומר לך
עושה קצת שיעורים בנחישות
הייתי בא פותח את זה עוד
ממלא בזה קצת רגישות

יכולתי גם לחזור על זה מיליון פעם
זה לא היה הופך הכל נכון
מתוק מדי פתאום נהיה כל כך מר
בדיוק כשהתחלתי לנשום

יכולתי גם לחזור על זה מיליון פעם
זה לא היה הופך הכל נכון
מתוק מדי פתאום נהיה כל כך מר
בדיוק כשהתחלתי לנשום

קצת באיחור של תקופה ארוכה.

אבל קיבלתי אותו.

תודה.