שוב פה, שוב אותו המקום.
ושוב דברים משתנים 180 מעלות.
נעשה קצת סדר.. אם אפשר לקרוא לך כך,( ללמרות שלא קוראים פה, סדר לעצמי)
- בדיאטה אני די בסדר שבוע הבא אבדוק.. הנפילה שלי לרוב היא סופשים שזה מטמטם אותי! חייבת להחזיק מעמד בהם.
- הציעו לי להיות מנהלת בתחנת דלק.. לא לא קונה אותי. מה שכן למדתי שיש לחי יכולת ניהול, שהתגלתה בצבא.. אבל באזרחות גילתי שהיא כנראה
היתה שם תמיד.. וואלה החמיא לי.
המנהל שהיה לי עוזב ובא ערבי חדש.. בסדר, זה מועדפת , זמני, חייבת לזכור את זה. תאכלס כיף לי שם הכרתי המון אנשים, ממש אפשר
לעשות שם סדרת טלוזיה. לא כל כך נורא בתור מועדפת.
- הפסקתי פסיכו. נראה שאני לא צריכה את זה הממומצע שלי מספיק כדי להכנס לספיר. אגב, נרשמתי מחכה לתשובה.
מצד אחד אין לי עצבים ללמוד.. מצד שני "משנה מקום משנה מזל". אולי אני ממש יהנה שם, ויכיר עוד אנשים..
- ראיתי את האקס. הלם, שוק. מי היה מאין אוטו ליד אוטו. התהפכה לי הבטן, הייתי עם חברה. אחרי חצי שעה, של צרחות, להתקשר לכל מי שאני מכירה
ולספר את זה..פתאום הרגשתי טוב בלב. כאילו אחרי כל "הרעש" בא השקט. ברגע הזה הבנתי..כן הוא יצא לי משם. תמיד היה זיכרון, בכל זאת.. ראשון,
אבל הרגש, הוא כבר.. מת. או פשוט חי בעבר. שמחה מזה מאוד! יחד עם זאת כואב לי שלקח לי שנה.. עדיף מאוחר מאשר לא.. לא?!
- הסיפור המרכזי בחיי הוא נ'. שמפעם לפעם אני מקבלת הבנה חד שממעית שאכפת לו מהצעמו. הוא הלך וחזר אולי 99 פעם! "אין בררה חייב להפסיק זהו די אין בררה אין לזה מקום".. אני תמיד אמרתי - תלך, מה שאתה רוצה..אני אין לי דעה. ממתי לי אין דעה?! הילדה הכי דעתנית שיש! שיש לה מה לומר על כל דבר, שהי קולנית, ותמיד שומעים אותה, שיודעת מה להגיד ומתי.
פשוט נותנת את "החוטים" ושיחקו עם הבובה. כך היה עם האקס, וכך עם נ'. בקיצור.. בפעם האחרונה אחרי אניספור פעמים ופגישה אחת.(שהיתה מדהימה מדהימה מדהימה ולא שכבנו!)הוא חזר ואמר " אני היהי עקבי, לא עדיף לסיים, לא ניהיה עקבי".. כל שניה שינה דעה בקיצור. החליט בסוף שזזהו.
אז הפעם נתתי לו בראש, הייתי קשה, ונתתקתי אחרי שיחה של שעתיים. בה בפעם הראשונה אמרתי " תלך.. וזהו " והוא שאל "אם אחזור אחרי יומים.?" אמרתי :" וזהו!" אין חזרה. לפחות לזה התכוונתי.
פתאום... אחרי 5 ימים הודעה. "אני נשאר עוד שנה". התגובה שלי היתה "...".
יום אחרי "שבת שלום נ" קיבלתי... התבלטתי אם לענות וז החלטתי שאכתוב לו " לא מגיע לך אפילו את זה". מפה לשם, אמר לי ששקשה לו שהוא היה חייב סימן ממני.( זה הרגע בו הבנתי לחלוטין שהוא משחק בי, שקשה לו הוא בא אלי, כשהוא צריך.. אנוכי. והוא יתרץ את זה "כסימפטומים מהבית"}.
אין לי גם ספק שהשאירות שלו גרמה לו לשאול.. למה הוא נשאר באזור שלי עוד שנה.
בנוסף, סיפר לי שהיה באזור שלי ובא ברגל רק שאני לא הייתי... מי היה מאמין:?!?!?!?!?
השיחה נגרמה בלהתראות.
אבל פעם ראשונה שראיתי כמה הוא אנוכי.! איא פשר שקשקה לך לבוא אלי.. ומה איתי? אני הולכת צעד קדימה וארבע אחורה! הרי לי אין מישהו לבוא אליו.. כמו שלו יש. אני כרגע בלי אף אחד. כל תהליך שאני מנסה להתחיל הוא קוטע.
כן אפילו מבין כל הנקודות זה הכי ארוך.. מראה בדיוק מה הדבר המרכזי בחיי.
בנוסף, לא מפסיקים להציע לי אילת... ואיך ככה אלך לאילת?!
- אגב, ההוא שהתאהב בי.. אני בקשר איתו לא משהו. תלוי ביום.
- זה שהיייתי אצלו והכרתי את המשפחה ובלה בלה.. נגמר. זה לא זה פשוט לא.
מקווה שגלגל התסובב.. שיגיע לי אהבה שתעיף אותי מהמקופ בוב אני נמצאת.. ו...אהיה מספיק חזקה כדי לא לענות לו. ולהרגיש שלמה!