אז הנה עוד להיגמר לו השבוע, סופ"ש בפתח.
ההורים חוזרים היום מהחופשה שלהם שהיו כל השבוע, אחותי גם כן חוזרת היום.
השבוע החופשי שלי ניגמר, הוא היה מדהים השבוע הזה.
שום דקה או שניה לא היתבזבזה.
ש' גורם לי לחשוב לפעמים שהוא עובד עלי והוא לא באמת שנתיים מתחתיי בגיל הוא בוגר הרבה יותר מזה, אך לא הוא קטן ממני בשנתיים.
הייתה לנו שיחה מדהימה, פשוט ישבנו ודיברנו ודיברנו, אני פשוט מוקסם מהדרך בה הוא גורם לי להיות פתוח בכזאת קלות.
פתוח מלספר כל פרט ופרט בחיי ומרגשותיי מבלי להחסיר שום דבר.
ש' נרדם אצלי במיטה כמה וכמה פעמים כשהיינו אמורים ללכת, ואני? אני ישבתי, הישתכלתי עליו, לא הישתכלתי הצידה לשניה, מוקסם מהבן אדם הזה.
אתמול היינו אמורים לצאת, הוא בא אלי, דיברנו, ואז הוא שכב לרגע במיטה, אני ציירתי אותו, ואז הוא נרדם, הוא נרדם לי.
בינתיים אני התעסקתי בדברים אחרים על מנת שברגע שיתעורר נוכל ישר ללכת.
כשבאתי להעיר אותו, פשוט היה לי קשה, הוא כזה חמוד שהוא ישן, רואים שעובר לבן אדם מלא דברים בראש בכל רגע ורגע, המוח שלו לא נח לרגע, ניתן לראות זאת בעיניים.
בסופו של דבר לא יצאנו, וניכנסתי למיטה קצת מאוכזב, ציפתי לזה שנצא שוב, שניהיה קצת מחוץ לקירות ביתי.
אבל מצד שני שמחתי שהוא שם לידי, לידי במיטה מחובק איתי.
הידיעה שהבן אדם המדהים הזה מוכן להיות שם תמיד לצידי כשאני צריך,פשוט גורמת לי לרוגע נפשי.
היציאה מהארון כבר פחות קשה, היציאה מהארון כבר לא מרכז העיינינים.
כבר סיפרתי לעוד כמה חברים עלי, כבר פחות קשה לי להיתמודד עם זה.
ככה זה שיש על מי לשים את הראש, שיש מי ששם בשבילך, ורק בשבילך כשאתה צריך.
בינתיים המשפחה לא יודעת, מחכה לשלב יותר מאוחר במערכת היחסים, רוצה להיות בטוח שאני לא מסונוור משימחה.
רוצה לדעת שזה באמת זה, למרות שנכון לעכשיו אישית אני כבר יודע שהוא הבן אדם שהכי הייתי רוצה לידי.
נחייה ונראה, שום דבר לא בוער.
עידכונים ושטויות בהמשך
שלכם
אני.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
