איך עבר לכם יום כיפור? לי עבר אומנם בצורה לא מסורתית אבל הכי מדהים שיכול להיות.הידידה שלי שהתחלתי לצאת איתה באה אלי בשעה 14:30, ישבנו ודיברנו בחדר שלי עד ש2 חברים שלנו אמרו שניפגשים.
שיחקנו משחקי קלפים ועוד... היה ממש נחמד(:
אז הלכנו לראות סרט אצל אחד מהם בחדר שלו.
כל הסרט אני והיא היינו יד לוחצת יד, יד מונחת על הבטן שלה היא עם היד שלה על הכתף שלי, שוכב כשהראש נשען על הקיר והיא על הבטן שלי.
סתיים הסרט, חוזרים הביתה.
שקט סוער ביני לבינה, חוזרים אלי הביתה לישון.
ננסנו למיטה, דלת סגורה, חלון שלבים כמעט סגורים עד הסוף מזגן עובד כדי לצנן את האוירה הרותחת המעופפת בחדר.
נשכבים במיטה לישון, וכבר ידיינו אוחזות זו בזו.
שב ליבי פעם בחוזקה כאילו לא ידע מחר, נראה כמעט על סף שבץ.
מתרגש כולי, חושש מצד אחד להרגיש פתוח מידיי ולהגזים ומצד שני מנסה להירגע ולהיות נינוח ונעים.
מנים פוזות שינה כל כמה זמן, ידיים מלטפות, ידיים אחוזות, אף מלטף אף לחי מלטפת לחי.
12 שעות עברו להן במיטה מבלי לשים לב, מבלי לחוש בזמן החולף, נודדים מחלום לחלום, מחלום למציאות, בין נשיקה לחיבוק לליטוף.
קמים אחרי הצהריים שקט מביך, לא יודעים על מה לדבר.
יצאנו לטייל עם הכלב שלי, וגם אז לא כל כך ידענו על איזה נושא לדבר.
כעבור זמן מה חזרנו הביתה, ישבנו לאכול עם המשפחה שלי ארוחת צהריים.
היה משעשע למדיי ונחמד.
ההורים היו כבר בטוחים שזה יותר מרק יוצאים ביחד מבלי שאומר מילה, אחרי הכל נפגשים מלא.
חזרנו אל החדר שלי אחרי האוכל כשהיא שוכבת ונשענת על הרגל שלי, כאשר אני יושב.
מחטף לה בעדינות את השיער.
מדברים טיפה וצוחקים, מראה לה קצת שטויות במחשב.
ואז היא הייתה צריכה ללכת.
ללכת להיפגש עם חבר שגם גר בעירי, וכדיי שתגיע למקום שצריך, ליוויתי אותה עד לנקודה שהם ניפגשו.
כשחזרה הביתה פתחנו בשיחה.
אחת המדהימות לדעתי.
בחיים לא דיברתי ככה עם בת בעבר.
היא ממש מחבבת אותי, חלמה עלי אפילו בלילה.
שאלתי אותה מרצון בריא לדעת איפה אני עומד מבחינתה מבלי לירצות לזרז אותה,והיא השיבה לי, הסיכוי שניהיה מעבר לרק יוצאים, זאת אומרת חברים מחוייבים זה לזו עלה שחקים אך הפחד מהלחזור למחוייבות עדיין קיים אצלה.
היא לא רוצה לפגוע בי, היא רוצה שנשאר ידידים טובים תמיד.
העזתי להשיב שהפסדתי מספיק היזדמנויות בעבר ואני לא רוצה להפסיד את ההיזדמנות איתה.
אני עדיין עוד בניסיון להיתרגל לרעיון שאני סוף סוף מפתח קשר כל שהוא עם מישהי, שזה משהו דו צדדי ולא חד צדדי כמו תמיד.
שסוף סוף אני יכול להיתקרב אל זוג שפתיים אותם אני רוצה לנשק.
שיש עם מי לחלוק את חיי.
אך עדיין עוד מוקדם להחליט.
עדיין עוד מוקדם לצפות אל העתיד.
מקווה שבקרוב נגיע אל עמק השווה.
מקווה שלחיוב.
וגם אם לא, לפחות השגתי ניסיון.
השגתי את הניסיון והידע שצריך כדיי להיות עם בחורה.
שלכם עד לעידכון הבא
אני
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
