יום שישי, 06-06-08
הימים עוברים ואני לא שמה לב אליהם.כל המתכונות והמבחנים האלה,
כל יום במקצוע אחר.מה אנחנו ניראים להם פה? חמורים? והם עונים: "זה בגלל השביתה" . למה אנחנו ביקשנו את השביתה הזאת? הם שבתו. לא אנחנו - למה זה קורה לנו עכשיו . 
.
החלטתי שהגיע הזמן שלי לעזוב. לעזוב את ההרגשה של האי-וודעות הזאת שאופפת אותי בימים או יותר נכון,בשנה, האחרונה.
שמתי לב שדווקא בכל יום רביעי אנחנו לבד. רבע שעה שלמה שאנחנו לבד.החלטתי שביום רביעי אני הולכת להגיד לה את זה- אבל בדרך עקיפה.דיברתי עם החברה, האקסית, שלה, על אותו הנושא שאני כוויכול הולכת לדבר עם אהובתי. ניסיתי לשאול את האקסית שלה כמה שיותר שאלות, אבל בסוף התבלבלו לי המילים והשאלות ולא יצא כלום. אבל, אני הולכת להגיד לה את זה. יום רביעי שעבר, דיברתי איתה ואז אחת החברות שלי עברה. אחרי שהיא הלכה, אהובתי, אמרה שהיא שונאת אותה, והיא לא אחת של לשנוא.
ביום רביעי הזה היא תשב כמו תמיד על הכיסא והראש על השולחן, ואני אתיישב לידה ואלטף לה את הראש ואז היא תרים את הראש ותראה אותי ותחייך כתמיד. אני אתחיל לדבר איתה כאל חברה רגילה ואז אני יתחיל לשאול אותה שאלות, ולפיהם אני אדע עם היא עדיין אוהבת אותי - ואם כדאי לי להגיד לה. אני אשאל אותה למה היא הלכה מאיתנו (בזמן האחרון היא מסתובבת עם החברה החדשה הזאת ועם עוד מישהי), אם זה קשור לילדה הזאת שעברה בים רביעי שעבר.. ואז אני אבקש לדבר איתה בגלוי. היא כמובן תגיד "כן" ואז סוכנת הריגול,אני, אתחיל לדבר איתה.אני אשאל אותה אם היא באמת אהבה את האקסית שלה, ואיך היא הבינה שהיא כזאת. ואז, אני אשאל אותה אם מה שהיא אמרה שנה שעברה(שהיא אוהבת אותי) היה נכון. ואז היא תגיד "כן" (היא לא אחת שמתביישת ברגשות שלה) ואז אני אשאל אותה "ועכשיו?". אני לא יודעת מה היא תגיד. אני מקווה שהיא תגיד כן. בעצם, אני לא יודעת מה כדאי שהיא תגיד."כן", שהיא אוהבת אותי ואני אשב כמו גולם ולא אגיד כלום. או שהיא תגיד "לא" ואני אתחיל לבכות לה מול הפרצוף. האמת, שחלמתי על זה היום(זאת אומרת בלילה) ומשמה הבנתי מה אני צריכה לעשות.כלומר, לדבר איתה.להסיר את הספקות. להגיד לה ככה וככה וככה. רק שבחלום היא אמרה "כן".ואז אני שאלתי אותה "מה את מצפה שאני יגיד לך עכשיו?" אבל בקול רק לא בקול סנובי כזה של: "מה לעזעזאל את רוצה שאני יגיד כשלסבית אומרת לי שהיא אוהבת אותי" אלה ממש.. רגיל כזה. והיא לא ענתה. ואז אני אמרתי לה:"ואם הייתי אומרת לך שאני אוהבת אותך.. מה היית עושה?" והיא חייכה חיוך קטן ו..זהו. התעוררתי .
האם להסיר את הספקות,בידיעה שהיא עדיין יכולה להגיד לי לא? ואם היא תגיד כן, מה אני יעשה שם?
אני לא יכולה לקום וללכת אם אני בעצמי ביקשתי את השיחה הזאת. אני צריה להגיד לה משהו ו..אני פשוט מתביישת להגיד לה את האמת. בעצם, אני לא מתביישת. אני יכולה להגיד לה את זה. אבל לא ככה. לא .. ככה.
אני אמרתי לה כבר כמה פעמם שאני אוהבת אותה, אבל בקול רגיל, כאילו שאני מדברת עם חברה. אמרתי לה את זה בחיבוק, ואז כשנפרדתי ממנה היא התחילה להסמיק. ואני לא יודעת מאיפה הוצאתי את האומץ להגיד את זה. אולי בגלל שהיא לא הסתכלה עליי כשאמרתי את זה.
אבל עכשיו היא תצתרך להסתכל עליי אם אני יגיד לה את זה.ואני .. אני פשוט לא אוכל.
מה אני יכולה לעשות? בבקשה, תעזרו לי !! 
הבי סקסואלית שלא יודעת מה לעשות .
ושמצטערת שרמת העידוכנים נמוכה- מאד .
אגבב, הוא אמר שהוא רוצה לקחת את הזמן שלו - אז הזמן הזה כניראה הולך להיות ארוך.
יש לי זמן להגיד לה - ולהגיד לו וזה יפתור הכל.
אבל אני לא יכולה להגיד לה ולו. כי.. ככה.
צום של 24 שעות [בכוונה בחרתי לעשות את זה בלילה.]
20:00 21:00 22:00 23:00 00:00 01:00 02:00 03:00
04:00 05:00 06:00 07:00 08:00 09:00 10:00 11:00
12:00 13:00 14:00 15:00 16:00 17:00 18:00 19:00 20:00 .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
הַגְּבֶרֶת הַשּׁוֹנָה .
