אצרח אותך כל הדרך הביתה

והנה - או שהתרופות פועלות או שבאמת מכל רע יוצא טוב, והרי עכשיו שוב פעם, יש לי סיבה לקום בבוקר. אני מתענה כמובן ברגשות אשם - אבל מי אני בלעדיהן? תמיד הייתי זו שמפחדת מהתוצאות, אבל שהריי ההרגשה עכשיו היא משהו שכבר מזמן לא היה. אבל לא מגיע לי.

can't you stop the lies, falling from the skies

down on me, I'm still standing

איך אני אצליח להיות מאושרת ככה סתם שוב פתאום? למי יש כוח לחששות האלה שוב?