איך אתם יודעים שאני לא יודע שאתם יודעים?!

טוב......

הינה אנחנו שוב יושבים באותו בית קפה, השמש נעלמה כבר מזמן, עוד כוס קפה קטנה מגיעה, הניחוח המדהים של פולי הקפה מסובב את האף, ואנחנו יושבים ומדברים על פה ועל שם, כמה אושר בכוס קפה קטנה כל כך?

אנחנו יושבים ומסתכלים מעבר לחלון הגדול, טיפות מתנפצות על החלון, ברק מאיר את הרחוב הצר, אנשים הולכים במעילים ארוכים, נשים עדינות מחזיקות מיטריות רוח מטלטלת אותן מצד לצד, צעדים מהירים, קור, אבל הינה אני ואת עדיין יושבים במקום שלנו, חום נעים יוצא מכוס הקפה שהיא מחזיקה בידיה הקטנות, ואני מחזיק את אותן ידים קטנות, אפשר היה להרגיש איך החדר מתחמם, עינייה פקוחות לרווחה שלווה, ואני מביט בעיניה, כל כך אפשר ליראות את הניצוץ בינינו, איש עצר לרגע מבעד לחלון, הוא הסתכל עלינו רגע מסויים מבטו עייף ותשוש, ברגע שהיא הפנתה את עינייה אליו האיש לפתע התעורר החום עבר אליו, עיניו ניפקחו גם הן, הוא ישר את צווארון המעיל והמשיך ללכת.

מה שבא לכם!

לילה טוב