נמאס ככה לחיות.
ההורים מלחיצים, בכלל לא עוזרים.
מבטיחים הבטחות, אבל לא מקיימים.
החברות מתעלמות, מתייחסות כאילו הן לא זוכרות.
העבודות נערמות, ולא נעלמות.
לא נותרו בי כוחות לנסות, להמשיך, לקוות.
מרגישה ריקנות, בלי חיים.
רוצה כבר לפרוש, לצאת מהראש.
לפרוש כנפיים ולא לחזור.
נמאס מהכול.
נמאס.
הייתי חייבת להוציא את זה.
ד"א-
פוסט ראשון, הא ?
אני בטוחה שגם לא האחרון.
אתם לא תפתרו ממני בכזו קלות ;)
-
עריכה:
השאלון מתאים לי, אז למה לא ? (:
האם אי פעם למדת לקרוא תווים? כן.
מה יותר שווה, פסנתר או גיטרה? פסנתר ! ברור.
האם המילה "מפתח פה" אומרת לך משהו? כן. ההפך ממפתח סול.
מה הלהקה / זמר האהוב עלייך? אמ.. קשה להחליט.
האם אי פעם שרת / ניגנת לפני קהל גדול? כן.
אם היית נוחתת על אי בודד והיה לך רק דיסק אחד, איזה דיסק זה היה? לא הייתי לוקחת דיסק. אין בו הרבה שירים. הייתי לוקחת MP.
מוסיקה בעברית או בשפות אחרות? איכס בעברית. רק באנגלית !
טוקיו הוטל או בטהובן? חחחחחחחח, אפחד |:
בן ששר או בת ששרה? בן. זה כזה סקסי ! D:
האם לדעתך מוסיקה = חיים? אפשר להגיד..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Mrs. Scream