לאחרונה קראתי הרבה ספרים שעוסקים ב.. נו אפשר לומר סקס. אחד שמאד ריגש אותי היה זיכרונותיה של גיישה מאת ארתור גולדן. זה סיפורה של גיישה לשעבר שחיה "כרגע" בניו יורק ומגלה ל"קורא" את סיפור חייה. חלקם מכם בטח ראה את הסרט, שגם נורא מרגש אבל לא מדויק בלשון המעטה.
בקיצור, אני בגיל כמעט 17 כיום עם חבר יותר משנתיים (תסיקו לבד מה אני מתכוונת) מגלה שסקס מוחבא בכל כך הרבה מהרבדים בחברה והתרבות שלנו, משהו שהיה קיים גם ביפן של שנות ב-30 וגם בכל אחת המדינות, כל אחת מהשנים מאז שהעולם קיים.
כלומר, מה עושה את הסקס מרכז המחשבה היום?
סקס אפיל בפרסומות שרואים בחורות מלקקות גלידות וחסרות כל מחשבה מקורית, עם שיער מחומצן לרוב, איפור כבד כלכך שאי אפשר לזהות מהמסכה לפרצוףהאמיתי, שגם הוא מוחבא מאחורי מסכה מחייכת שמתחת למסכת האיפור..
ברצינות. מה קרה?
אני יודעת שהמון אנשים כותבים על זה, והמון אנשים מתלוננים ומקטרים ובלה בלה בלה, אבל תאכלס מי עושה משהו?
גברים עדיין מזילים ריר על בחורות חצי ערומות, או משהו שגם נפוץ ובנות על גברים חצי ערומים.. נו באמת קצת צנעה! קצת כבוד עצמי! אני שומעת כל יום על בנות שאומרות שהן "רוצות לתפוס זיון במסיבה הלילה כי הן חרמניות אש"..
כולם יודעים, כולם שותקים, כולם לא עושים דבר.
אני לא פמיניסטית, אני לא שוביניסטית, אני לא רוצה לשלוט ברצון החופשי. אבל מה שהולך על העולם הוא לא רצון חופשי. דחפו אותנו בנות, בנים צעירים זקנים השואו ביז הפרסומות.. דחפו אותנו להיות כאלה..
מתי זה ייפסק? מתי כבר ייגמר?
מתי כבר?
תגידו את האמת, מתי הפעם האחרונה שבאמת הסתכלתם לשמיים ואמרתם תודה שאתם בכלל חיים עד היום?
מנטרה לחיים רוחניים טובים:
"המצווה הגדולה ביותר ביהדות היא לשמור על היחסים בין אדם וזולתו."
אנג'י
בבלוג זה
בכל הבלוגים
