Picture yourself on a train in a station,
With plasticine porters with looking glass ties,
Suddenly someone is there at the turnstile,
The girl with kaleidoscope eyes.

אף פעם לא באמת האמנתי בדברים כאלה.

דברים שכל העולם חיפש,אני חיפשתי בטירוף.

וכשכל העולם התאכזה מזה שהוא לא מוצא,אני התאכזבתי בטירוף.

ועכשיו מצאתי את מה שחיפשתי,

השאלה היא מה מצאתי,והאם בכלל.

Give me the dusts of my father Stand on the face of the ancients Bare the secret flesh of time itself Follow me I've come so far, I’m behind again Follow me I wish so hard, I'm there again Follow me... All that I wanted were things I had before All that I needed, I never needed more All of my questions are answers to my sins All of my endings are waiting to begin I know the way, but I falter I can't be afraid of my patience There's a sacred place where Razel keeps safe Follow me I've seen so much, I'm blind again Follow me I feel so bad, I'm alive again Follow me... All that I wanted were things I had before All that I needed, I never needed more All of my questions are answers to my sins And all of my endings are waiting to begin

Circle.Slipknot.

כלכך טוב לפעמים לשמוע את השקטים שלהם שוב...

ההיסטוריה לעולם חוזרת.

כנראה שלהתבגר לגמרי אני אף פעם לא אצליח,ואולי זה טוב באיזשהו מקום.

בטח במימד מקביל כלשהו אני מתפקד בארגון מפתיע.

אבל עכשיו המטרה היחידה היא כסף.

ולאלו מבינינו שלא יבינו את מה שכתוב כאן,אתם יכולים לחשוב שאני חומרי ושטחי אם זאת המטרה העיקרית שלי כאן.

ממילא רובכם לא הכי אינטילגנטים בעולם.

על כל חלון שנשבר ייבנה חדש,

לא רק הנ' מתחלפת.

החוכמה היא למצוא את הדלת,ולצאת לעולם.

החלונות שלי תמיד יאתחלו את עצמם,

ועל אלו שלא,אני מקווה לא לוותר לעולם.

לחלום לנצח,לעוף לשמיים,

ולא להתרסק.

The fight goes on,

it's Shalev VS. Assholity.

כל חור נפער בבום.

נכון שהטיפה חוצבת בסלע מכוח התמדתה,אבל לפטיש מספיקות 3 מכות.

ומה אחרי הבום?

אחרי הבום,הם מתמלאים,

לאט,לאט,לאט.

ביסודיות ממש,באיטיות.

למרות,שאם תסובב את הראש לשנייה אחת,ותחזור,

תראה את החור כבר חצי מלא.

ואז,נשאר רק לגסוס,ולראות את החור מתמלא ומתמלא,

ורק לחכות לבום הבא.

יש משהו מגניב בלהיות פיראט.

לעמוד על ראשו של התורן הראשי,להרגיש את הרוח מעיפה את השיער לכל הכיוונים,להגיע לאיים בודדים משונים בחצי השני של העולם.

אבל...אני חושב שאני מעדיף להיות אדם פשוט,כמו כל בני האדם,שהולך בבוקר לעבודה שהוא אוהב,חוזר בערב לאנשים שהוא אוהב.

מזל שיש שבתות,שבהם אפשר לעלות על חסקה,להפליג 20 מטר מהחוף,ולהרגיש את הרוח על הפנים.

בסופי שבוע אני מגיע לתובנות הכי עמוקות שלי,יוצא להרפתקאות הכי מוזרות שלי,וחוזר לחדר הכי חמים שלי,וכל זה לא פוגע ביכולת שלי להיות אחראי שכבת י' בצמר"ת או חבר הנהגת מש"צים.

אני אוהב סופי שבוע.

שלו.

כשאני יבין שאין עם מי לדבר,יפסיק לחפש פתרונות ואלך מהבית סופסוף.

כשאני יימצא את הדבר הזה שאני מחפש כל הזמן.

כשאני יבין מה הבעיה איתי.

כשאני אהיה סגור על עצמי.

כשהם יאהבו אותי.

כשאני יעשה מה שאני רוצה.

רק אז יהיה לי טוב.

ואני מקווה שזה יבוא. מאוד מקווה.

You may say I'm a DREAMER,but I'm not the only one.

Picture shot at December 2007 in Ramat Yohanan,Israel with Canon PowerShot A530.

Show me what it's like
to dream in black and white,
so I can leave this world tonight.

היד שמחזיקה את השמש,

עוד לא מספיק חזקה כדי לעבור את העננים השחורים.

והשמיים הכחולים שמבצבצים ממעבר,

לא משנים את זה  שהענן השחור הוא שחור.

והוא ייהפך ללבן רק אחרי הגשם.

בוא גשם,בוא.

שטוף אותי,

תנקה אותי מכל השחור הזה.

הספיק לי.

ואם לא הגשם,אז זאת הרוח,

שתעביר את הענן לאט לאט וביסודיות

ותביא הנה את הקיץ.

אבל...בשביל זה צריך סבלנות.

אני לא אדם סבלני.

אני אסמוך על היד שתתחזק,או על הגשם שיבוא.

שלו.

גשם.
טיפות על העיניים,

על הידיים,עלהשפתיים.

שוטפות הכל.

טיפות חמות,

רוח קרה,תמימות שנעלמת.

shot with Canon PowerShot A530 in Ramat Yohanan,Israel. 

Little darling, it's been a long cold lonely winter
Little darling, it feels like years since it's been here
Here comes the sun, here comes the sun
and I say it's all right

נקודות נקודות.

נעלמות לאט לאט עם העננים שהולכים.

ולא אכפת לי משבוע הבא,או מהתחזית של מחר,

מבחינתי נגמר החורף.

ולמרות שעברתי כבר את נקודת האל חזור,

זה לא מעניין אותי.

אני הולך הביתה,למרות כל מה שתגידו.

מרד גיל ההתבגרות מתחיל עכשיו.

שלו.