היי,עכשיו זה כבר יום שלישי,ולא עידכנתי אתמול כי אני בבצפר ונשארת לי רק משו כמו חצי שעה אחר כך,ואני מנצלת אותה בדברים אחרים.הפוסט הזה נכתב ביום ראשון,וגם פורסם ביום ראשון.אין תגובות.יש רק תגובה אחת ,ואני מאוכזבת מאוד.
אני מצטערת להתחיל עם זה,ואני נשבעת שלקח לי כמה שנים כדי להחליט אם כדאי או לא,אבל אני אצטרך לעשות הגבלות...
כלומר...אם לא יהיו __ תגובות לא יהיה עידכון.
אני באמת מצטערת,אבל מספר התגובות לא יהיה גבוה.
אם גם אותו לא תעברו.....אז לא יהיה המשך...
אני נורא מצטערת.אבל אני לא יכולה להשקיע,להסתכן ולכתוב,ולא לקבל תגובות.
אלה שדאגו להגיב בכל פוסט,עזבו,ואין לי מנויים בכלל.
אנייודעת שהבלוג הזה רק בהתחלה,אבל אם לא יהיו תגובות ,הוא לא יוכל להגיע לסוף.
אני מקבלת השראה מהתגובות שלכן,מוזר ככל שזה יישמע.
אני מקבלת פוש ענקי מכל 'אהבתי,תמשיכי' ואני מחייכת כשאני רואה שיש יותר מ4 תגובות,שזה היה המקסימום בבלוג הקודם שכתבתי.
באמת הצלחתם לעלות גבוה יותר מ4,ושמחתי מאוד מאוד מאוד,והמשכתי לכתוב,והיו לי רעיונות.
עכשיו אני מרוקנת,אין לי מוזה.אני שמחה על כל תגובה,ועכשיו, כשלא היו תגובות,נעלם הכל.
כמו הרגש של טום ללין.מי שמבינה אותי.
אני באמת רוצה להמשיך לכתוב,אבל אני זקוקה נואשות לתגובות.
אז....למרות שאני מצטערת נורא על ההחלטה הזאת:אני מחכה ל-4 תגובות כדי להמשיך.
לא כולל את התגובות שלי.
אני באמת מצטערת.
אבל כבר עשיתם את זה.לא 4,אלא 6.
אני לא אוהבת את זה.אבל אני מצטערת מאודמאוד.
אני צריכה את זה.והבלוג צריך את זה לא פחות.
אז...אם אתם חושבות שמגיע לי...
אשמח לשים את חלק 4...
להתראות....
הייי^^
תודה לבודדים שהגיבו...
למרות שאין 10 בקטע למטה,אני נורא רוצה לפרסם את החלק הזה,אז עשיתי כזה הפסקה בסיפור הקודם עד שאני אסיים את זה,כדי לא לבלבל אותכם.
לא,זה לא סיפור ארוך של הרבה פרקים,זה סיפור עם כמה חלקים מסכנים(חרוז XD)
ואני נורא מתאכזבת כשאין תגובות....אז,תהנו...
**-**-**-**-**-**-**-**-**-**-**-**-**-**-**-**-**-**-**-**-**-**-**-**-
לין ניגבה מעיניה את שארית הבכי,לא רוצה שטום יראה שבכתה.היא הרגישה איך שהוא מתיישב לידה,אבל לא הסתכלה עליו,כי ראשה היה קבור בברכיה.
הוא אמר:''אני מצטער על מה שעשיתי ממקודם...''אמר.
לין שתקה.
''אני מבין אם את לא רוצה לדבר איתי...למרות שאני רוצה שתתדברי איתי.
ביל נשאר שם,הוא בוהה בקיר ולא עונה לי כשאני מדבר איתו.
חבל שלא ניסינו את המשחק ההוא.הייתי רוצה לראות את ביל...''אמר.
''את מיוחדת.את לא כמו כל הבנות שאני מכיר.את יודעת לגרום לנו לצחוק,את מבינה אותנו...לא יודע.את כל כך שונה מהשאר...הייתי רוצה שיהיו יותר כמוך.לא נעלבתי כשקראת לי 'ראסטה בוי'.וביל לא נעלב כשקראת לו 'פריק'.
ראית איך צחקנו.
אני דווקא שמח שבילבלת בין מספרי הטלפון.
שמח מאוד.
אהבתי את היום הזה,את כולו,חוץ מהקטע ההוא...
אני באמת באמת מצטער.
אין לי מושג מה עבר עליי.
אני לא יודע למה קפצתי עלייך ככה...
זה לא היה במקום...
אני לא נמשך אלייך,למרות שאני לא מבין איך אני לא.
אז הקטע הזה עוד יותר מוזר בעיניי.
אין לזה הסבר הגיוני.''אמר טום.
עוד שתיקה עברה בין שני הצדדים.
''שכחת את החולצה שלך בפיצרייה...הבאתי אותה...היא פה,לידך...
אני מבין שאת לא מדברת איתי....
ואני רואה שמצאת את המקום שלי ושל ביל..
אנחנו באים לכאן כדי להשתחרר מהשיגרה המסריחה הזאת..''
עוד דממה.
''טוב...מקווה שתיסלחי לי ותמשיכי לדבר איתנו..''
הוא המשיך לשבת לידה,כאילו מחכה למשהו.
''אני לא כועסת...וסלחתי לך כבר ממזמן...גם אני אהבתי את היום הזה...וגם אני הייתי רוצה לנסות את המשחק...''אמרה לין,כשהרימה את מבטה מהחול.
טום חייך,ואמר''טוב..אז רוצה שנחזור ותנסי?''
לין חייכה והנהנה.
הם החלו ללכת בחזרה כשטום מוביל.
****
ביל עמד מחוץ לפיצרייה וחיכה לטום.הוא החזיק את ידיו בתוך הכיסים של החולצה.
פתאום נהייה לו קר.
הוא השפיל את מבטו לרצפה,חושב.
'למה היא כל כך שונאת אותי?' חשב.
*פלאשבאק*
''דאמט,מעצבן אחד,למה התקרבת יותר??''
ביל הרים גבה.ולין המשיכה למלמל:''למה התקרבת יותר??הזהרתי אותך שאני יורה בך.לאזעזל.אלוהים,אתה עושה לי דווקא נכון??דווקא טום שאני רוצה אותו ,התקרב,אפילו התקרב יותר מדיי,והשני המעצבן,לאזעזל!
מעצבןמעצבןקרצייהקקה
*ס.פלאשבאק*
הוא נאנח.'הנה,רואה,היא רוצה את טום.כמו תמיד.כמו כל הבחורות.
הם מתאימים.גם לה הראש לא כזה נקי.מזוהים כתמים של כחול.'
חשב לעצמו.
''היי ביל,''
הוא שמע את טום.
ביל לא הרים את מבטו ואמר ''טוב,הולכים הביתה?''
טום אמר''מממ..אלא אם כן אתה מתכנן דברים עם המיטה שלך ועם לין.כי במיטה שלי אין מקום.''
''טום,א)אתה מסוגל לבנות מחדש את המיטה שלך רק בשביל שתיכנס לשם בחורה.
ב)לין נבהלה ממני והלכה הביתה.
ג)במיטה שלי יש מקום בקושי לכרית.אסור לי להתהפך עליה אם אני רוצה שהיא תישאר שלמה.להתהפך שם עם עוד מישהו לא נשמע לי רעיון טוב.בעיקר כי אני שונא סטוצים,ובעיקר כי אני כבר לא אוהב אף אחת''
אמר ביל ונאנח.
''אממ...שלום גם לך.''
ביל הרים את מבטו כל כך מהר עד שלשנייה חשב שנתפס לו הצוואר''ל...לין?''
טום אמר :''א)אני ממש לא יודע איך לבנות מיטות,למרות שזה נראה לי באמת מאוד נחוץ במצבי.אני בקושי בונה סנדוויץ' מפרוסה של לחם בלי כלום.
ב)לין נבהלה ממך וברחה לים.
ג)היות והמשחק של לין עדיין בתוקף,תצטרך להתרגל לעניין הזה,ואם אתה כל כך בטוח שאני יודע לבנות מיטות,אני מוכן לעזור לך עם שלך.''אמר לו טום,והוסיף:''ומה זאת אומרת כבר לא מאוהב?''
ביל הסמיק קצת,והסתכל על טום
''בדיוק מה ששמעת...כבר לא מאוהב.זאת אומרת שזה כבר ממש לא חשוב.''אמר ביל,נחלץ בקושי מהמצב שנקלע אליו.
''אהה....טוב.עכשיו,לין,תראי לנו כבר את המסכנה שתסבול את ביל.''אמר טום,גורם למבטים הממזריים לחזור לפניו ולפניה של לין ולסרוק מחדש את הרחבה הגדולה של מרכז הקניות.
ביל הגניב מבטים אל לין 'לפחות היא לא כועסת עליי.הייתי מעדיף למות מאשר לראות שהיא כועסת עליי.או שהיא עם טום.אני מקווה שהיא לא עם טום.אני לא אצליח לסבול את המחשבה שהיא בבית שלי,אבל בחדר של טום.'חשב לעצמו ביל.
''אוווו....לין,מה דעתך על ההיא שם?...''אמר טום ולין הנהנה נמרצות,המבט הממזרי מסרב לרדת מפניה.
ביל הסתכל בחשד לכיוון שטום ולין הסתכלו,ואמר מהר:''לא!!!לא!!!אני מתחרט!!!לאא!!!טום!!!אני ארצח אותך!!!אני לא רוצה להיות פדופיל!!!לאאאא!!!!טום!!!''אמר ביל
טום התחיל לצחוק ואמר:''לא ביליק,התחייבת.אתה חייב ללכת אליה.''
לין הצטרפה לצחוק שלו:''אם יהיה לך מזל תמצא את עצמך יושב בכלא למשך ה30 השנה הבאות''
''לאאא!!!נו וואי!!!לא רוצה!!לך אתה טום!!!''
טום הניד בראשו תוך כדי צחוק''קדימה בילי,לך ותראה לנו מה אתה שווה''
ביל נשם נשימה עמוקה והתחיל ללכת לכיוון הילדה שנראתה כבת 14,לתדהמתם של טום ולין שכבר החלו לחפש מישהי אחרת,וכעת עקבו אחרי כל צעד שלו.כשניגש אל הילדה לין לא יכלה שלא להרגיש צביטה בלב,אבל התעלמה בגלל שידעה שזה רק משחק.
***********
''ביל אני כל כך לא מאמין שעשית את זה.אני לא מאמין שעשית את זה.אני מוריד בפניך את הכובע.''
אמר טום וקד לביל בצחוק תוך כדי שהוא מוריד את הכובע וחושף את הראסטות שלו.
ביל חייך חיוך גאה ואמר לטום:''עכשיו אתה לא יכול להגיד שאני תמים מדי''
לין עמדה בפה פעור,לא מאמינה שביל באמת עשה את זה.
הוא הסתכל על לין והסומק חזר מעט ללחייו.
היא עמדה בפה פתוח ובהתה בו.
ביל אמר:''טוב,אחרי שכולכם התלהבתם כל כך ממני,מי יהיה השני?''
טום ולין החליפו מבטים,וטום אמר:''עכשיו אני.אני מת לראות איך תינקום בי.''
ביל חייך:''אנקום בך?נראה לי שתצטרך להמציא בשביל מה שיקרה לך עכשיו מילה חדשה''
לין התקרבה אל ביל ואמרה לו:''כבר חשבתי על מישהי.''היא הצביעה לכיוון אחת שלא נראתה טוב במיוחד,עם שתי קוקיות מבולגנות,כבת 15,ועם טעם איום בבגדים.
''טום,תתכונן למות.''אמר ביל מחייך.
טום הסתכל אל ביל ולין מזועזע:''לין!!חשבתי שאת בעדי!!!''
''טום,אני בעדך.אתה צריך לקחת הפסקה מכאלה שנראות טוב.''אמרה לו.
''כמו ביל?צודקת.אני אלך על זה.אבל את תיסבלי קשות בתור שלך.''אמר לה,גורם לביל לפלוט קללות לכיוון שלו.
טום בלע את הרוק בקול,והלך לכיוון המשימה שלו.
*****
''טום!!!אני לא מאמינה!!!!''צעקה לין על טום שחזר מהמשימה.
טום הנהן ואמר:''אקזקלי.אנחנו האחים סקסי בע''מ. ביל הוכיח שהגנים האלה לא נמצאים רק אצלי היום.''
אמר לה טום,מחייך.
ביל צחק ואמר:''כן,אבל תזכה לכבוד הזה להקרא ככה רק בגלל מה שעשית הרגע.''
לין הסתכלה עליהם באימה:''לפי מה שנתתי לכם אתם עומדים לגרום לי להתחרט על היום שבו למדתי להגיד 'פלאפון' אה?''
ביל וטום הסתכלו עליה,מחייכים:''את רואה את ההוא שם?''אמר טום,מצביע על נער בערך בן 17.לין פערה את עיניה ואמרה :''לא...בבקשה...רק לא הוא...אני אמות...בבקשה....הוא יאכל אותי חיה!ביל...אל תיתן לטום לעשות לי את זה....בבקשה....אני מכירה אותו...זה לא ייגמר בטוב...''אמרה על סף דמעות.
''טוב טוב בסדר,בתנאי שאת מספרת למה לא הוא.''אמר לה טום.
לין הסמיקה פתאום ואמרה:''נראה לי שלא תרצו לשמוע את זה.עדיף שלא.פשוט תחפשו מישהו אחר''
אמרה בניסיון שקוף להתחמק ''הו לא לין,זה או הוא,או מישהו אחר בתנאי שאת מספרת.''אמר טום.
לין השפילה את מבטה ואמרה:''טוב...בסדר...אבל תסתמו ואל תגיבו.''
טום וביל הנהנו.
''אני מספרת לכם את זה רק כי אין לי בררה.אף אחד לא יודע על זה....''
היא לקחה הפסקה וסיפרה להם:''הוא...הוא..אמממ...החבר שלי לשעבר...ו...ו ..אממ...''
''נו,לין,אנחנו לא נצחק,תגידי כבר או שאני אתחיל לכסוס ציפורניים וביל יתחיל להרצות לי על זה''
לין נשמה עמוק בקול ואמרה:''ממנו...אמממ...איבדתי את הבתולים...ואז....באמצע ברחתי לו....ו....אאא...בתירוץ שאמא שלי קראה לי...והיינו בבית שלו...שנמצא חצי עיר מהבית שלי...''אמרה,מתאפקת שלא לצחוק בעצמה על הסיפור הרציני והאמיתי בהחלט שכרגע נשמע טיפשי ביותר.
טום וביל הסתכלו עליה בעיניים פעורות,שניהם מסמיקים,והיה ניכר בעיניהם שהם באמת משתדלים לא לצחוק.
''נו טוב,תצחקו.''אמרה לין,צוחקת איתם.
לבסוף כשנרגעו טום אמר:''למה לאזעזל ברחת לו באמצע?''
''למה אתה שואל?''שאלה לין בתשובה
''כי בנים לא יכולים פשוט להפסיק.צריך להפסיק באיזשהם הדרגות.ככה הוא בטח היה בשוק איזה שנה אחרי זה.'' אמר טום,צוחק שוב
לין הרימה גבה:''טוב...עשיתי את זה בגלל שנזכרתי שאני מפחדת מזה.לקראת הסוף.מה אני יכולה לעשות??''
אמרה.
טום וביל צחקו,ואז טום הצביע על מישהו אחר כבן 17,''גם הוא אקס מסכן שלך?''
לין הנידה בראשה:''לא.למזלי אין לי כזה טעם איום.צריך לברר איתו אם הוא שמע בנוגע למריטת גבות''
''יופי,כי הוא המשימה שלך.''אמר טום.
''למה אתה כזה מגעיל טום?אתה היית צריך להתמודד עם אחת מכוערת.אני צריכה להתמודד עם אחד שלא שמע כנראה על דבר בשם סבון.למה אתה כזה רשע?''
אמרה,והלכה לכיוון המשימה שלה.
*****
''לין.אין.לי.מילים.''אמר טום
''אז תגיד משפט''אמרה לו לין
לא היה שום רמז לביל בסביבה
''איפה ביל..?''שאלה לין.טום החליף את מבטו ואמר:''אני לא יודע.הוא היה כאן כשהלכת לכיוון של הגורילה ההיא,ועכשיו הוא לא פה.''
לין הסתכלה מסביב,מחפשת בין ההמון את ביל ,ולבה החל דופק מהר יותר.'איפה אתה?'
**-**-**-**-**-**-**-**-**-**-**-**-**-**-**-****-**-**-**-**-**-**-****
כאן אני אסיים.
תגיבו,או שלא יהיה חלק 4.
החלטתי סופית לעשות פריז לסיפור הקודם עד שאני לא אסיים עם זה,והוא הולך להגמר עוד מעט.
בבקשה תגיבו.לוקח לי הרבה זמן לכתוב את זה.אני ממציאה בדרך.
אני לא כותבת כלום מראש.בבקשה.אשמח אם תצטרפו למנויים...או שתפרסמו אותי..באמת שאני אשמח מאוד..
3>>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
n.k
