tokio ho-tale

היי,עכשיו זה כבר יום שלישי,ולא עידכנתי אתמול כי אני בבצפר ונשארת לי רק משו כמו חצי שעה אחר כך,ואני מנצלת אותה בדברים אחרים.הפוסט הזה נכתב ביום ראשון,וגם פורסם ביום ראשון.אין תגובות.יש רק תגובה אחת ,ואני מאוכזבת מאוד.

אני מצטערת להתחיל עם זה,ואני נשבעת שלקח לי כמה שנים כדי להחליט אם כדאי או לא,אבל אני אצטרך לעשות הגבלות...

כלומר...אם לא יהיו __ תגובות לא יהיה עידכון.

אני באמת מצטערת,אבל מספר התגובות לא יהיה גבוה.

אם גם אותו לא תעברו.....אז לא יהיה המשך...

אני נורא מצטערת.אבל אני לא יכולה להשקיע,להסתכן ולכתוב,ולא לקבל תגובות.

אלה שדאגו להגיב בכל פוסט,עזבו,ואין לי מנויים בכלל.

אנייודעת שהבלוג הזה רק בהתחלה,אבל אם לא יהיו תגובות ,הוא לא יוכל להגיע לסוף.

אני מקבלת השראה מהתגובות שלכן,מוזר ככל שזה יישמע.

אני מקבלת פוש ענקי מכל 'אהבתי,תמשיכי' ואני מחייכת כשאני רואה שיש יותר מ4 תגובות,שזה היה המקסימום בבלוג הקודם שכתבתי.

באמת הצלחתם לעלות גבוה יותר מ4,ושמחתי מאוד מאוד מאוד,והמשכתי לכתוב,והיו לי רעיונות.

עכשיו אני מרוקנת,אין לי מוזה.אני שמחה על כל תגובה,ועכשיו, כשלא היו תגובות,נעלם הכל.

כמו הרגש של טום ללין.מי שמבינה אותי.

אני באמת רוצה להמשיך לכתוב,אבל אני זקוקה נואשות לתגובות.

אז....למרות שאני מצטערת נורא על ההחלטה הזאת:אני מחכה ל-4 תגובות כדי להמשיך.

לא כולל את התגובות שלי.

אני באמת מצטערת.

אבל כבר עשיתם את זה.לא 4,אלא 6.

אני לא אוהבת את זה.אבל אני מצטערת מאודמאוד.

אני צריכה את זה.והבלוג צריך את זה לא פחות.

אז...אם אתם חושבות שמגיע לי...

אשמח לשים את חלק 4...

להתראות....

הייי^^

תודה לבודדים שהגיבו...

למרות שאין 10 בקטע למטה,אני נורא רוצה לפרסם את החלק הזה,אז עשיתי כזה הפסקה בסיפור הקודם עד שאני אסיים את זה,כדי לא לבלבל אותכם.

לא,זה לא סיפור ארוך של הרבה פרקים,זה סיפור עם כמה חלקים מסכנים(חרוז XD)

ואני נורא מתאכזבת כשאין תגובות....אז,תהנו...

**-**-**-**-**-**-**-**-**-**-**-**-**-**-**-**-**-**-**-**-**-**-**-**-

לין ניגבה מעיניה את שארית הבכי,לא רוצה שטום יראה שבכתה.היא הרגישה איך שהוא מתיישב לידה,אבל לא הסתכלה עליו,כי ראשה היה קבור בברכיה.

הוא אמר:''אני מצטער על מה שעשיתי ממקודם...''אמר.

לין שתקה.

''אני מבין אם את לא רוצה לדבר איתי...למרות שאני רוצה שתתדברי איתי.

ביל נשאר שם,הוא בוהה בקיר ולא עונה לי כשאני מדבר איתו.

חבל שלא ניסינו את המשחק ההוא.הייתי רוצה לראות את ביל...''אמר.

''את מיוחדת.את לא כמו כל הבנות שאני מכיר.את יודעת לגרום לנו לצחוק,את מבינה אותנו...לא יודע.את כל כך שונה מהשאר...הייתי רוצה שיהיו יותר כמוך.לא נעלבתי כשקראת לי 'ראסטה בוי'.וביל לא נעלב כשקראת לו 'פריק'.

ראית איך צחקנו.

אני דווקא שמח שבילבלת בין מספרי הטלפון.

שמח מאוד.

אהבתי את היום הזה,את כולו,חוץ מהקטע ההוא...

אני באמת באמת מצטער.

אין לי מושג מה עבר עליי.

אני לא יודע למה קפצתי עלייך ככה...

זה לא היה במקום...

אני לא נמשך אלייך,למרות שאני לא מבין איך אני לא.

אז הקטע הזה עוד יותר מוזר בעיניי.

אין לזה הסבר הגיוני.''אמר טום.

עוד שתיקה עברה בין שני הצדדים.

''שכחת את החולצה שלך בפיצרייה...הבאתי אותה...היא פה,לידך...

אני מבין שאת לא מדברת איתי....

ואני רואה שמצאת את המקום שלי ושל ביל..

אנחנו באים לכאן כדי להשתחרר מהשיגרה המסריחה הזאת..''

עוד דממה.

''טוב...מקווה שתיסלחי לי ותמשיכי לדבר איתנו..''

הוא המשיך לשבת לידה,כאילו מחכה למשהו.

''אני לא כועסת...וסלחתי לך כבר ממזמן...גם אני אהבתי את היום הזה...וגם אני הייתי רוצה לנסות את המשחק...''אמרה לין,כשהרימה את מבטה מהחול.

טום חייך,ואמר''טוב..אז רוצה שנחזור ותנסי?''

לין חייכה והנהנה.

הם החלו ללכת בחזרה כשטום מוביל.

****

ביל עמד מחוץ לפיצרייה וחיכה לטום.הוא החזיק את ידיו בתוך הכיסים של החולצה.

פתאום נהייה לו קר.

הוא השפיל את מבטו לרצפה,חושב.

'למה היא כל כך שונאת אותי?' חשב.

*פלאשבאק*

''דאמט,מעצבן אחד,למה התקרבת יותר??''

ביל הרים גבה.ולין המשיכה למלמל:''למה התקרבת יותר??הזהרתי אותך שאני יורה בך.לאזעזל.אלוהים,אתה עושה לי דווקא נכון??דווקא טום שאני רוצה אותו ,התקרב,אפילו התקרב יותר מדיי,והשני המעצבן,לאזעזל!

מעצבןמעצבןקרצייהקקה

*ס.פלאשבאק*

הוא נאנח.'הנה,רואה,היא רוצה את טום.כמו תמיד.כמו כל הבחורות.

הם מתאימים.גם לה הראש לא כזה נקי.מזוהים כתמים של כחול.'

חשב לעצמו.

''היי ביל,''

הוא שמע את טום.

ביל לא הרים את מבטו ואמר ''טוב,הולכים הביתה?''

טום אמר''מממ..אלא אם כן אתה מתכנן דברים עם המיטה שלך ועם לין.כי במיטה שלי אין מקום.''

''טום,א)אתה מסוגל לבנות מחדש את המיטה שלך רק בשביל שתיכנס לשם בחורה.

ב)לין נבהלה ממני והלכה הביתה.

ג)במיטה שלי יש מקום בקושי לכרית.אסור לי להתהפך עליה אם אני רוצה שהיא תישאר שלמה.להתהפך שם עם עוד מישהו לא נשמע לי רעיון טוב.בעיקר כי אני שונא סטוצים,ובעיקר כי אני כבר לא אוהב אף אחת''

אמר ביל ונאנח.

''אממ...שלום גם לך.''

ביל הרים את מבטו כל כך מהר עד שלשנייה חשב שנתפס לו הצוואר''ל...לין?''

טום אמר :''א)אני ממש לא יודע איך לבנות מיטות,למרות שזה נראה לי באמת מאוד נחוץ במצבי.אני בקושי בונה סנדוויץ' מפרוסה של לחם בלי כלום.

ב)לין נבהלה ממך וברחה לים.

ג)היות והמשחק של לין עדיין בתוקף,תצטרך להתרגל לעניין הזה,ואם אתה כל כך בטוח שאני יודע לבנות מיטות,אני מוכן לעזור לך עם שלך.''אמר לו טום,והוסיף:''ומה זאת אומרת כבר לא מאוהב?''

ביל הסמיק קצת,והסתכל על טום

''בדיוק מה ששמעת...כבר לא מאוהב.זאת אומרת שזה כבר ממש לא חשוב.''אמר ביל,נחלץ בקושי מהמצב שנקלע אליו.

''אהה....טוב.עכשיו,לין,תראי לנו כבר את המסכנה שתסבול את ביל.''אמר טום,גורם למבטים הממזריים לחזור לפניו ולפניה של לין ולסרוק מחדש את הרחבה הגדולה של מרכז הקניות.

ביל הגניב מבטים אל לין 'לפחות היא לא כועסת עליי.הייתי מעדיף למות מאשר לראות שהיא כועסת עליי.או שהיא עם טום.אני מקווה שהיא לא עם טום.אני לא אצליח לסבול את המחשבה שהיא בבית שלי,אבל בחדר של טום.'חשב לעצמו ביל.

''אוווו....לין,מה דעתך על ההיא שם?...''אמר טום ולין הנהנה נמרצות,המבט הממזרי מסרב לרדת מפניה.

ביל הסתכל בחשד לכיוון שטום ולין הסתכלו,ואמר מהר:''לא!!!לא!!!אני מתחרט!!!לאא!!!טום!!!אני ארצח אותך!!!אני לא רוצה להיות פדופיל!!!לאאאא!!!!טום!!!''אמר ביל

טום התחיל לצחוק ואמר:''לא ביליק,התחייבת.אתה חייב ללכת אליה.''

לין הצטרפה לצחוק שלו:''אם יהיה לך מזל תמצא את עצמך יושב בכלא למשך ה30 השנה הבאות''

''לאאא!!!נו וואי!!!לא רוצה!!לך אתה טום!!!''

טום הניד בראשו תוך כדי צחוק''קדימה בילי,לך ותראה לנו מה אתה שווה''

ביל נשם נשימה עמוקה והתחיל ללכת לכיוון הילדה שנראתה כבת 14,לתדהמתם של טום ולין שכבר החלו לחפש מישהי אחרת,וכעת עקבו אחרי כל צעד שלו.כשניגש אל הילדה לין לא יכלה שלא להרגיש צביטה בלב,אבל התעלמה בגלל שידעה שזה רק משחק.

***********

''ביל אני כל כך לא מאמין שעשית את זה.אני לא מאמין שעשית את זה.אני מוריד בפניך את הכובע.''

אמר טום וקד לביל בצחוק תוך כדי שהוא מוריד את הכובע וחושף את הראסטות שלו.

ביל חייך חיוך גאה ואמר לטום:''עכשיו אתה לא יכול להגיד שאני תמים מדי''

לין עמדה בפה פעור,לא מאמינה שביל באמת עשה את זה.

הוא הסתכל על לין והסומק חזר מעט ללחייו.

היא עמדה בפה פתוח ובהתה בו.

ביל אמר:''טוב,אחרי שכולכם התלהבתם כל כך ממני,מי יהיה השני?''

טום ולין החליפו מבטים,וטום אמר:''עכשיו אני.אני מת לראות איך תינקום בי.''

ביל חייך:''אנקום בך?נראה לי שתצטרך להמציא בשביל מה שיקרה לך עכשיו מילה חדשה''

לין התקרבה אל ביל ואמרה לו:''כבר חשבתי על מישהי.''היא הצביעה לכיוון אחת שלא נראתה טוב במיוחד,עם שתי קוקיות מבולגנות,כבת 15,ועם טעם איום בבגדים.

''טום,תתכונן למות.''אמר ביל  מחייך.

טום הסתכל אל ביל ולין מזועזע:''לין!!חשבתי שאת בעדי!!!''

''טום,אני בעדך.אתה צריך לקחת הפסקה מכאלה שנראות טוב.''אמרה לו.

''כמו ביל?צודקת.אני אלך על זה.אבל את תיסבלי קשות בתור שלך.''אמר לה,גורם לביל לפלוט קללות לכיוון שלו.

טום בלע את הרוק בקול,והלך לכיוון המשימה שלו.

*****

''טום!!!אני לא מאמינה!!!!''צעקה לין על טום שחזר מהמשימה.

טום הנהן ואמר:''אקזקלי.אנחנו האחים סקסי בע''מ. ביל הוכיח שהגנים האלה לא נמצאים רק אצלי היום.''

אמר לה טום,מחייך.

ביל צחק ואמר:''כן,אבל תזכה לכבוד הזה להקרא ככה רק בגלל מה שעשית הרגע.''

לין הסתכלה עליהם באימה:''לפי מה שנתתי לכם אתם עומדים לגרום לי להתחרט על היום שבו למדתי להגיד 'פלאפון' אה?''

ביל וטום הסתכלו עליה,מחייכים:''את רואה את ההוא שם?''אמר טום,מצביע על נער בערך בן 17.לין פערה את עיניה ואמרה :''לא...בבקשה...רק לא הוא...אני אמות...בבקשה....הוא יאכל אותי חיה!ביל...אל תיתן  לטום לעשות לי את זה....בבקשה....אני מכירה אותו...זה לא ייגמר בטוב...''אמרה על סף דמעות.

''טוב טוב בסדר,בתנאי שאת מספרת למה לא הוא.''אמר לה טום.

לין הסמיקה פתאום ואמרה:''נראה לי שלא תרצו לשמוע את זה.עדיף שלא.פשוט תחפשו מישהו אחר''

אמרה בניסיון שקוף להתחמק ''הו לא לין,זה או הוא,או מישהו אחר בתנאי שאת מספרת.''אמר טום.

לין השפילה את מבטה ואמרה:''טוב...בסדר...אבל תסתמו ואל תגיבו.''

טום וביל הנהנו.

''אני מספרת לכם את זה רק כי אין לי בררה.אף אחד לא יודע על זה....''

היא לקחה הפסקה וסיפרה להם:''הוא...הוא..אמממ...החבר שלי לשעבר...ו...ו ..אממ...''

''נו,לין,אנחנו לא נצחק,תגידי כבר או שאני אתחיל לכסוס ציפורניים וביל יתחיל להרצות לי על זה''

לין נשמה עמוק בקול ואמרה:''ממנו...אמממ...איבדתי את הבתולים...ואז....באמצע ברחתי לו....ו....אאא...בתירוץ שאמא שלי קראה לי...והיינו בבית שלו...שנמצא חצי עיר מהבית שלי...''אמרה,מתאפקת שלא לצחוק בעצמה על הסיפור הרציני והאמיתי בהחלט שכרגע נשמע טיפשי ביותר.

טום וביל הסתכלו עליה בעיניים פעורות,שניהם מסמיקים,והיה ניכר בעיניהם שהם באמת משתדלים לא לצחוק.

''נו טוב,תצחקו.''אמרה לין,צוחקת איתם.

לבסוף כשנרגעו טום אמר:''למה לאזעזל ברחת לו באמצע?''

''למה אתה שואל?''שאלה לין בתשובה

''כי בנים לא יכולים פשוט להפסיק.צריך להפסיק באיזשהם הדרגות.ככה הוא בטח היה בשוק איזה שנה אחרי זה.'' אמר טום,צוחק שוב

לין הרימה גבה:''טוב...עשיתי את זה בגלל שנזכרתי שאני מפחדת מזה.לקראת הסוף.מה אני יכולה לעשות??''

אמרה.

טום וביל צחקו,ואז טום הצביע על מישהו אחר כבן 17,''גם הוא אקס מסכן שלך?''

לין הנידה בראשה:''לא.למזלי אין לי כזה טעם איום.צריך לברר איתו אם הוא שמע בנוגע למריטת גבות''

''יופי,כי הוא המשימה שלך.''אמר טום.

''למה אתה כזה מגעיל טום?אתה היית צריך להתמודד עם אחת מכוערת.אני צריכה להתמודד עם אחד שלא שמע כנראה על דבר בשם סבון.למה אתה כזה רשע?''

אמרה,והלכה לכיוון המשימה שלה.

*****

''לין.אין.לי.מילים.''אמר טום

''אז תגיד משפט''אמרה לו לין

לא היה שום רמז לביל בסביבה

''איפה ביל..?''שאלה לין.טום החליף את מבטו ואמר:''אני לא יודע.הוא היה כאן כשהלכת לכיוון של הגורילה ההיא,ועכשיו הוא לא פה.''

לין הסתכלה מסביב,מחפשת בין ההמון את ביל ,ולבה החל דופק מהר יותר.'איפה אתה?'

**-**-**-**-**-**-**-**-**-**-**-**-**-**-**-****-**-**-**-**-**-**-****

כאן אני אסיים.

תגיבו,או שלא יהיה חלק 4.

החלטתי סופית לעשות פריז לסיפור הקודם עד שאני לא אסיים עם זה,והוא הולך להגמר עוד מעט.

בבקשה תגיבו.לוקח לי הרבה זמן לכתוב את זה.אני ממציאה בדרך.

אני לא כותבת כלום מראש.בבקשה.אשמח אם תצטרפו למנויים...או שתפרסמו אותי..באמת שאני אשמח מאוד..

3>>

חכו שנייה,אני הולכת לצפות בסימפסוניםXD אני מתה על הסדרה הזאת!!!

ראיתם את הסרט? האהבתי נורא את הקטע עם גרין דיי^^

בעיקר את הקטע שבילי(נראה לי שקוראים ככה לזה ששר עם השער השחור) שר 'דה דה דה דה דה' ועוד קרא את זה כאילו שהוא לא יודע את המילים XD

אוה,הנה זה מתחיל!!!אחזור עוד מעט^^

*חזרתי^^*

טוב הנה ההמשך של הסיפור שלי...לא לשים לב אם יש יותר מדי את המילה 'מסמיק,הסמיקה,'וכו'.תהנו!!ואל תשכחו להגיב!!

''אני עדיין לא מבינה איך זה אצלך!!!זה לא היה אמור להיות אצלך,אלא אצל טים!!''

אמרה שוב.הילד עם השיער השחור הרים את כתפיו ואמר:

''לא יודע,חשבתי שזה בישבילו,אז כל פעם שקיבלתי ממך הודעה,ישר העברתי לו את הפלאפון.כמעט מתנו כשקראנו את ההודעות שלך.אמא שלנו כבר חשבה שיש לנו בעיות באת-יודעת-מה בגלל שרצנו כלכך הרבה לשירותים.יש לך חתיכת חוש הומור!''אמר מחייך,נזכר ברגעים שישבו על המיטה שלו,התכתבו איתה ורצו לשירותים כל כמה דקות,מתפוצצים מצחוק.''אתם...אחים..?''שאלה בהפתעה.הם לא נראו כל כך דומה זה לזה.אבל אם להסתכל טוב,באמת איכשהו הם דומים...האף...הפה...העיניים...''כן,אנחנו אחים,תאומים,זהים.אנחנו כבר רגילים...הוא פשוט צבע את השיער,אני עשיתי ראסטות,והסגנון שלנו לא אותו הדבר.את לא הראשונה שאומרת את זה.''אמר הילד עם הראסטות בסתמיות,כאילו שכבר אמר את זה קרוב לאלפי פעמים.היא הרימה שוב גבה''אוקי...אז,רגע.מה הטלפון שלך?''פנתה לילד בשחור.הוא דיקלם את המספר.''אה...לחצתי במקום 9,6...ואז ישר שמרתי...אוי...הבנתי..''אמרה במבוכה.שקט.''בת כמה את?'' שאל הילד עם הראסטות.''16...ואתם?'',''גם,ואיך קוראים לך?''שאל''לא אמרתי כבר באסאםאסים?''הוא הניד בראשו לשלילה''כתבת רק'אני לא רוצה להגיד לך עדיין...' וזהו''היא אמרה:''''אוה..טוב..אז רגע,איך קוראים לכם?לך הבנתי שקוראים טום,כי כל הזמן תיקנת אותי שזה לא 'טים' אלא 'טום'..ומה איתך?''פנתה אל השני.וורוד חיוור נזרע על לחייו.היא חייכה.אלוהים,הוא כל כך חמוד ככה..חשבה לעצמה.''אהה...אני ב..ביל...''אמר וחייך,חיוך כזה רך שהיא רצתה לנשק אותו.'לאזעזל,אני לא מאמינה באהבה ממבט ראשון.אז למה זה קורה לי?!' היא נזכרה שעכשיו תורה להגיד את השם''אהה...כן...אני לי...ן...לין...שם יפה ביל...''אמרה וחייכה,והרגישה איך שהיא מסמיקה.''אז,מי רוצה פיצה??'' שאל טום בקול.לין כמעט הייתה בטוחה שסדקה 2 צלעות כשהתאפקה שלא לצחוק כשהצבע חזר לפניו של ביל ישר אחרי המילה פיצה במהירות מדהימה.

הם הלכו לכיוון פיצרייה שהייתה שם,ובדרך לשם טום דאג לגרות אותם כשתיאר את הגבינה'החמה והרכה....'כמו שאמר,ואת הקולה 'הקפואה עם הלימון שחתוך בדיוק מדויק,עם הכמות הנכונה של התסיסה...'.

הוא הוביל אותם דרך מרכז הקניות,ולבסוף הם הגיעו.

אחרי שסיימו לאכול,הם סתם ישבו שם ודיברו.לבסוף לין העבירה את מבטה מטום לביל,במבט ממזרי ואמרה:''טוב...עכשיו כשאנחנו כבר לא צמאים ולא רעבים,הגיע הזמן לשחק במשהו....'' ביל שוב הסמיק ברכות'תפסיק להסמיק ככה או שאני מתנפלת עליך פה ועכשיו!'אמרה בליבה,בוחנת את ביל.מצא חן בעיניה איך שהוא הסתכל עליה,בלע כל מילה,מקשיב דרוך לכל מה שתגיד,מגיב בצורה הנכונה....היא ניערה מעט את ראשה'תפסיקי לחשוב על כמה שהוא חתיכי ומתוק ועד כמה שהוא חמוד ועד כמה שבא לך לקפוץ עליו ולנשק אותו...אוף,אני שוב עושה את זה.תפסיקי לין!!!'חשבה לעצמה.רק עכשיו שמה לב שטום מנופף מול עיניה בידו.היא הסתכלה עליו''יופי,חזרת אלינו.עכשיו,במה רצית לשחק?'' אמר לה טום.

היא הרימה גבה,ושוב העבירה את מבטה מטום לביל בממזריות''אתם בטוחים שתעמדו בזה?'' שאלה בשקט.טום חייך,ואמר''מה כבר לא נוכל לעמוד בזה?'' שאל,מנפח את חזהו.ביל סתם הסמיק יותר וחייך,מקשיב לה.

''טוב...אז ככה...''

טום פער את עיניו,וביל עשה כמוהו,מסמיק אף יותר.

''את מטורפת!!!''אמר טום עם חיוך.עיניו שיקפו את מחשבותיו.הוא היה להוט לנסות.

ביל הרים את ידיו אל הפה שלו,וכיסה אותו,הוא חשב שרק טום מסוגל לכאלה דברים.אבל הנה,ילדה שיושבת מולו אמרה את זה,גורמת לו לחזור בו.הוא חייך כשראה את החיוך והמבט הממזריים ששלחה לעברם.הוא קיווה שהיא תסתכל עליו,אבל ממקודם כשרק שאלה אותם אם הם רוצים לשחק,אז היא הסתכלה עליו למשך זמן מה,עיניה חולמניות,והיא מסמיקה קלות.כשנזכר במראה הזה הסמיק עוד יותר.

לין הסתכלה על ביל במבט שואל:''אתה משתתף או לא?'' שאלה.

ביל התנער מעט ואמר ''כ..בסדר...'' אמר עם חיוך.'כמה שהיא מזכירה לי את טום ברגע הזה...'חשב ביל.

טום שיפשף את ידיו,ואמר''הנתחיל?''

ליו חייכה,גם היא משפשפת את ידיה.טום אמר לביל''הנה רואה,אני לא המשוגע היחיד שאתה מכיר.''

''אזז....מי הנועז שיהיה ראשון?''

ביל אזר אומץ.הוא חייב להוכיח לטום שהוא לא פחדן.

הוא אמר:''אני אלך ראשון.''

לין וטום חייכו אליו,ואז טום אמר:''אתה בטוח?או שאני אתחיל?'' שאל טום

''אני בטוח''ענה לו ביל,גורם לעיניו להביע הפתעה.ביל תמיד היה התמים שביניהם.על כאלה דברים הוא אפילו לא היה מוכן לחשוב.'אני חייב לראות את זה..!' חשב לעצמו טום.

''טוב,אז ביל,אתה צריך לעשות את זה לאישה ההיא ששם.''אמרה לין בממזריות וחייכה אליו,מצביעה דרך החלון על אישה כבת 40,שהייתה לבושה בבגדים מוקפדים ומגוהצים.

ביל עשה פרצוף מזועזע''היא??נראה לי שהיא בכלל לא יודעת מה זה גבר לפי איך שהיא מתלבשת...!!''אמר ביל במחאה.טום צחק''גבר?אתה?'' ביל אמר''לא רק אני,בכלל!תסתכל על השמלה הזאת..!!''

''טוב,אתה צודק.נעשה לך קל יותר.מממ...'' לין בחנה את האנשים שעברו שם דרך החלון.

טום עבר למושב שלה,ונצמד אליה מאחורה,מסתכל גם הוא דרך החלון.

ביל רצה למות,או להרוג את טום.הוא ראה את לין לוחשת לו משהו,והוא לה בחזרה.

הוא הרגיש צביטה כזאת חזקה בלב עד שלרגע חשב שיורים בו.הוא רצה להקיא.הוא לא יכל להסתכל על טום שנצמד אל לין,למרות שידע שזה רק כדי להסתכל מהחלון.

לין הרגישה מוזר מאוד כשקפץ למושב שלה,ונצמד אליה מאחורה,מסתכל איתה דרך החלון.היא הרגישה את הגוף שלו על החלק האחורי של גופה,והרגישה את הנשימות שלו.היא לא רצתה שזה יהיה טום,אלא ביל.אבל זה היה טום.

היא לא התרכזה בלבחור לביל מישהי,אלא הסתכלה על ההשתקפות של ביל בחלון,שנראה קצת ירקרק,ועצב שרר בעיניו.זה היה איום,לין רצתה לחבק אותו,ושיפסיק להסתכל אליה אומלל כזה.

היא גם רצתה שטום יזוז קצת,ולא יצמד אליה כל כך חזק,גורם לה להצמד לקיר כשניסתה לזוז קצת קדימה,אבל הוא ניצמד אליה אפילו עוד יותר.היא לחשה לו:''טום,אני לא מצליחה לנשום..'' והוא לחש בחזרה''לא נורא..''היא עצמה מעט את עיניה,כדי לא לראות את ביל כזה מסכן.היא אפילו לא ידעה למה הוא ככה.היא לחשה שוב לטום''טום...'' הוא לחש בחזרה ''אהה?''כשזז קצת,כביכול כדי להסתכל טוב יותר,הרגישה איך שהוא נצמד אליה עוד יותר,וכשהעביר את ידו על הזכוכית,כביכול להעיף איזשהו זבוב מהצד השני,העביר את ידו עליה.היא לא רצתה שזה יהיה ככה.היא קיוותה בכל ליבה שביל יזיז אותו ממנה ויהיה במקומו.

ביל רק השפיל את מבטו.הוא לא יכל לעמוד בהרגשה הזאת.הוא הסתכל עליהם מספיק זמן,על טום ולין מתלחששים,על איך שזז כדי'לראות טוב יותר' או איך שהעביר את הידיים שלו עליה כדי' להעיף זבוב'.הוא הרגיש את הדמעות עולות בגרון שלו,והשתלט עליהן,מתאפק שלא לצעוק על טום ולהחליף אותו.'לין כנראה מאוד נהנית,היא לא עושה כלום נגד זה..הנה,רואה ביל?שוב אתה טועה בבחירות שלך'חשב לעצמו.

כשטום ראה שיש לו הזדמנות להתקרב אל לין,כשהיא הסתכלה דרך החלון,בוחרת לביל מישהי,אז הוא עלה על המושב שישבה עליו,וכעת עמדה עליו על הברכיים,הוא נעמד על הברכיים מאחוריה,ונצמד אליה,מרגיש איך שרעד עובר בה,הוא נצמד אליה הכי הרבה שיכל,דואג שלא תרגיש את הבליטה שהתעוררה במכנסיו(אני נקרעת מצחוק.אלוהים,מה הבלוג הזה עושה לי!בחיים לא כתבתי דברים כאלה!!נו טוב,תמיד יש פעם ראשונהXD).הוא הרגיש איך שהיא משלימה את המרחק בינה לבין הקיר,ונצמד אליה אף יותר.נשימותיו התגברו.הוא רצה לנשק אותה,רק שבסיטואציה הזו לא יכל.הוא ניצל כל אפשרות כדי לזוז עוד קצת,להעביר עליה יד או משהו.הוא שמע אותה לוחשת לו:''טום,אני לא מצליחה לנשום..''הלחישה גירתה אותו אפילו יותר והוא לחש לה''לא נורא..''.הוא היה מגורה ברמות מטורפות,אבל לא יכל לעשות כלום פה,באמצע פיצרייה תמימה.

כשלחשה לו ''טום..'' הוא ממש יכל להרגיש את האש שבו,והחזיר לה לחישה''אהה?''ונצמד אליה עוד יותר ממה שהיה,כביכול בוחן את הבנות שעוברות בחוץ.

ביל הרגיש נורא.הוא רצה שהאדמה תבלע אותו.הוא לא יכל להמשיך להסתכל על לין וטום המתחרמנים מולו.

הוא השפיל את מבטו,מתרכז ברצפה ,מנסה לחזור ולשלוט בדמעות שהיו תקועות לו בגרון.

לין לא יכלה יותר.ביל השפיל את מבטו,והיא בחיים לא ראתה מישהו כלכך מסכן כמוהו.

'הלוואי שטום ירד כבר.נמסא לי לראות ככה את ביל.למה בכלל המצאתי את זה מראש??טיפשה שכמותי!!!צריך להרוג אותי!!!למה ביל נראה ככה?בבקשה,אלוהים,תעשה שהוא יוריד ממני את טום..!!'חשבה בראשה,עוצמת עיניים ומנסה להתעלם מטום.היא לא הצליחה.היא אלחשה לו שוב:''טום'' הוא  לחש לה בחזרה''מה?''.היא השפילה את מבטה ולחשה לו ''אתה יכול להפסיק בבקשה?'' היא שאלה אותו,חסרת אונים.הוא התרחק קצת. היא נשמה בהקלה,וקיללה את עצמה בלב 'למה לאזעזל לא עשיתי את זה מקודם??'.היא לחשה לו''תודה.''והוא לחש לה בחזרה ''אין בעד מה''הם עדיין היו קרובים אחד לשני,אבל לא ברמות שהיא יכלה להרגיש את הגוף שלו על החלק האחורי של הגוף שלה.

ביל התאושש בצורה מדהימה במהירותה ברגע שטום התרחק קצת.הנשימה חזרה אליו,הכאב בלב נעלם,והצבע חזר ללחייו.הדמעות בגרון שלו נמסו,והוא הרגיש טוב.

לין הופתעה מהמהפך המהיר במראה של ביל.היא הודתה לאלוהים על זה שטום התרחק מעט,ועל זה שזה קרה לא שעה אלא רק שתי דקות.

טום היה מגורה בצורה שהפחידה אפילו אותו,ואז היא לחשה לו:''אתה יכול להפסיק בבקשה?'' הוא הרגיש את הכל נעלם,כאילו לא היה,כאילו שהם רק הכירו הרגע,כאילו שידיו לא איימו לקרוע מעליה את המכנס.היא לחשה לו''תודה'' והוא לחש לה ''אין בעד מה''.זהו,כלום לא קרה.אמרו בליבם שלושתם ביחד באותו הזמן.

לין אמרה''טוב,אז...אא....''

ביל נתן לטום מבט ארסי.טום לחש לו''מה קרה?'' וביל אמר לו ''כאילו שאתה לא יודע.'' טום הרים גבה,וביל לחש לו מהר''לא,זה כלום,רק שכמעט אנסת אותה,לא כלום,שומדבר באמת.''

לין במקרה שמעה את מה שביל אמר וכשהעבירה את מבטה אליו הוא השתתק ושוב הסמיק.

'דאמט,אני כל כך רציתי שזה תיהיה אתה ביל...הייתי שמחה אם אתה היית כמעט אונס אותי..'חשבה לעצמה ואז מיהרה לבטל את המחשבה הזאת'תפסיקי לין,את משתגעת.מעולם לא דיברת אל עצמך לפני הי....זהו,ששש,שקט.'חשבה לעצמה.היא פחדה שביל יידע מה מתחולל בה.היא לא רצתה להיראות בעיניו מסכנה.בכלל בכלל לא.היא הסתכלה על טום ואמרה:''למרות שאני לא מבינה מה קרה הרגע,''היא העבירה את מבטה לביל:''בחרתי לך אחת.ההיא שם,אתה רואה?''היא הצביעה דרך החלון.''לא,מי?'' הוא אמר.''בוא לפה רגע,אני אראה לך,''הוא עבר למושב שלה,הלב שלו כמעט קפץ לו מהפה כשהרגיש שהיא קרובה אליו,הוא הרגיש את הדפיקות בגרון.היא הצביעה בחלון,''מי?''ביל שאל.

טום לא התעניין בהם ובחן את הפיצרייה.

''נו,שם,אתה לא רואה?'' היא פחדה שהוא שומע את הלב שלה שכעת היא לא ידעה איך להשתלט עליו,ודפק בעוצמה שלה זה נשמע כמו משוגע שדופק על איזשהו מקרר.היא הרגישה את הריח שלו,וכשהתקרב קצת יותר,בעדינות כזאת,כאילו שואל אותה לגבי כל צעד יכלה להרגיש את הנשימות שלו,שמשום מה היו מהירות כמו של טום,באותו הרגע שהוא נצמד אליה.ביל הרגיש טוב כמו שלא הרגיש מעולם.(כדי שלא תחשבו שהוצאתי את טום מהסיפור:טום חשב באותו הרגע שביל התקרב אל עבר לין לאט:'אלוהים,כמה שומן יכול להכנס בבטן אחת?'כשהסתכל על אישה זקנה ושמנה במיוחד בולעת פיצות אחת אחרי השנייה)הוא רצה להיות צמוד אליה כמו שטום היה,אבל שהיא תרגיש בנוח ותרשה לו.הוא נצמד אליה מעט,בעדינות ששיגעה את לין.'תפסיקי להתנשם כל כך!הוא ידע שאת מטורפת עליו ממבט ראשון!'חשבה לעצמה לין.

 ביל ניסה להשתלט על חיוך,ללא הצלחה.לין חשבה'ההיא שבחרתי לו לא כזאת יפה.כנראה שהייתי צריכה לבחור אחת יותר מכוערת.אלוהים,ביל מתי תיסתכל עליי ככה?'חשבה לעצמה,מתפללת שהראש שלה לא יהפך לשקוף והמחשבות שלה יישפכו עליו.להפתעתה של לין ביל אמר:''אני לא רואה,על מה את מדברת?יש פה רק איזשהו איש עם חליפה..שום אישה.''

'אז אתה לא מחייך בגללה?אז בגלל מה אתה מחייך?אתה לא הומו.אני מזהה הומואים.אתה לא כזה.'חשבה לעצמה.ביל נעמד גבוהה יותר על המושב,נישען על לין.לין חשבה שהלב שלה עומד להתפוצץ.'למה אתה לא מתקרב יותר?אי רוצה שתתקרב יותר!'אמרה לין בליבה.להפתעתה הוא התקרב יותר.רק לא קרוב כמו טום.לין הציצה בטום.היא הצליחה להשתלט על צחוק לאחר שראתה את טום בוהה באישה שמנה בזיעזוע.

לין לחשה לעצמה''ביל,אם לא תתקרב יותר אני יורה בך.''ביל שמע שלין מלמלה משהו.הוא שמע שהיא לחשה ''תתקרב יותר אני יורה בך.''ביל נסוג מהר אחורה,הוא לא רצה להיות כמו טום.'ואם היא לא רוצה?? אידיוט!!בטח שהיא לא רוצה!!ממתי מישהי שאתה רוצה רוצה אותך בחזרה??' חשב לעצמו.לין הופתעה.היא לחשה לעצמה''לא,לא,לא,למה??'' ביל הסתכל עליה,הוא ראה אותה משפילה את מבטה הוא חשב'הנה רואה,כמעט אנסו אותה פעמיים באותו היום,ואתה אחד מה...' הוא לא סיים את המשפט בראשו ושמע אותה ממלמלת''לא,לא,לא,למה?'' ביל לא הבין את זה.זה יכל להתפרש לשתי משמעויות.

הוא חזר למושב שלו,וראה את לין לוחשת:''דאמט,מעצבן אחד,קרצייה,תלמד מאח שלך,למה לא התקרבת יותר??''

ביל הרים גבה.היא המשיכה למלמל''למה לא התקרבת יותר??הזהרתי אותך שאני יורה בך.לאזעזל.אלוהים,אתה עושה לי דווקא נכון??דווקא טום שאני לא רוצה אותו ,התקרב,אפילו התקרב יותר מדיי,והשני המעצבן,שאני רוצה יותר מהחיים שלי לא התקרב.מעצבןמעצבןקרצייהקקה.''היא הרימה את מבטה,וכשראתה שביל מסתכל עליה עם גבה מורמת,היא רצה מהפיצרייה.''שיט,עכשיו הוא בטח שונא אותי.שיט.שכחתי את הסווצ'ר שלי שם.שיט בריבוע.אני רוצה למות.''היא הגיעה לים:''וואט דה הל??איך הגעתי כל כך מהר לים??אוי,עכשיו אני לא אוכל לחזור הביתה,שיט שיט שיט.לא באמת התכוונתי שאני רוצה למות!!''צעקה,מקווה שאלוהים שומע.

צעדים,צעדים מהירים,מהר יותר,מישהו רץ לעברה.

היא הסתכלה לכיוון שמשם שמעה את הצעדים,

והסתובבה חזרה מקווה שהאדמה תבלע אותה.

''יופי.תזמון מעולה טום.''אמרה לעצמה.

-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*

אוקיי,זה הכל להיום,יש עוד חלק או שניים.

הידעתם שאילתרתי?איבדתי את המחברת שבה רשמתי את הסיפור,ועכשיו אני נזכרת שהסוף היה אמור להיות בכלל אחר,החלק הזה לא היה אמור להיות בכלל,ולא היה מתואר מה קרה בפיצרייה.

יש לי אילתורים טובים,אה?

תגיבו,כי עבדתי על זה קשה מאוד מאוד,וביום ראשון אני מבטיחה פרק,וגם ההמשך של הסיפור הזה אם יהיה יותר מ-10 תגובות.אל לא אז רק פרק...היום נראה לי כבר אין מקום בפוסט בשביל המלצות על בלוגים...מצטערת... :( אני הולכת לראות שוב את הסימפסונים הסרט...XD

ביי ביי^^בבקשה תגיבו!!אני רוצה כבר לשים את החלק השלישי!!!

בגלל שפרק 3 לא כל כך גמור,אני אשים היום סיפור קצר עם 2 חלקים...מחר פרק 3+סיפור קצר חלק שני...

תהנו!!!לא נפתרתם ממני,יש עוד כמה משפטים בסוף XD:

סיפור קצר-I LOVE YOU||חלק 1:

'איפה אתה?'שלחה בSMS,כשהילכה בצעדים לא בטוחים במין סמטה שקטה.כשהסתכלה על צג המסך של הפלאפון אחרי שהרגישה רטט היה כתוב:'איפה את עכשיו?' 'אני בסמטה כזאת,כל כך שקט פה...אבל אני שומעת הרבה אנשים מקדימה.'כתבה.שוב רטט:'את במקום הנכון,תתקדמי עוד לכיוון הקולות,טוב?' 'טוב..'היא המשיכה ישר,ושמעה את הקולות יותר ויותר.לאחר כמה דקות הביטה סביבה,מופתעת מההמון של האנשים,והחנויות,לאחר ששהתה בשקט זמן מה.זה מרכז קניות,חשבה.חנויות,אנשים,רעש,ספסלים,מזרקות...היא נשמה בהקלה,השקט לא כל כך מצא חן בעיניה.היא צעדה לכיוון מזרקה אחת,שסביבה היה מעקה רחב שנועד לישיבה.היא נשענה עליו,והקישה בפלאפון:'יצאתי.אני במין מרכז קניות כזה,ליד מזרקה..סביבי יש הרבה אנשים..יש פה שניים שמפחידים אותי...הם די מוזרים..'שלחה.רטט:'יופי,אני גם פה.איזה אנשים מוזרים?אני לא רואה כלום.','הם יושבים די קרוב אליי...בעצם הם די מצחיקיםXD'שלחה שוב.'איזה?גם אני רוצה לראות!'קיבלה.'ממ...אתה רואה מין מזרקה אם זאבים כזאת?' 'כן,למה?' 'אז יש שם 2 שיושבים שם ומתלחששים,אחד כזה ראסטה בוי,עם בגדים רחבים מדיי,כובע,משקפי שמש, והשני משו כמו פריק כזה,עם שער שחור ארוך,כובע גרב,בשיער יש מן גוונים בלונדיניים ולבנים(מוזר,לא?)ונוא לבוש בבגדים שהם ההפך המושלם מראסטה בוי,סקיני,וחולצה מחוספסת שחור-לבן...אתה חייב לראות את זה!'שלחה שוב.שקט.אין תגובה.היא הציצה שוב בנערים המוזרים.הם צחקו,כשהראסטה בוי כמעט מת מצחוק.היא הרימה גבה ושלחה שוב'הם נחנקים מצחוק,אל תשכח להביא מטף כדי לכבות את הראסטהבוי,נראה לי שהוא הולך להתפוצץ'.אחרי דקה הנערים המוזרים נרגעו,ואז היה כמה שניות של שקט,והם התחילו להחנק שוב ,כמעט למוות,מרוב צחוק,ממלמלים משהו לא ברור בין הצחוק,משהו שנשמע כאילו7 שהם המציאו שפה משלהם,חצי גרמנית וחצי שפה-כפלנטה-אחרת.היא חייכה חיוך קטן,מתאפקת שלא לצחוק איתם ביחד כשראתה שהפריק תופח על גבו של הראסטה בוי שכנראה כבר הצליח להחנק למוות.עדיין אין תשובה.'תביא גם תחתונים נקיים וטיק עזרה ראש\ונה,ננסה לעזור לפריקלהציל את ילד הראסטות ממוות עקב מנת יתר  של צחוק'שלחה.הפריק נרגע,והראסטה בוי המשיך להשתעל,מנסה להסדיר את נשימותיו,פולט מילים לא קשורות:''בום...''שיעול שיעול שיעול צחוק''ראסט...''שיעול''מה...מה...טא...''עוד צחוק ושיעול מעורבים,''נח...נ..ק..''עוד שיעול,הישענות לאחור,צחוקצחוקשיעול''ראסט...אה...''שיעולשיעול''תח...נים...'' צחוק,ואז ניצנוץ מהשפה.'יש לזה עם הראסטות כמה בעיות חמורות:הוא גם לא זוכר איף מדברים,גם נחנק למוות,וגם סיידליפ שכנראה מאוד מאוד מפריע לו,כי הוא מזיז אותו עם הלשון כל הזמן.זה מסנוור אותי.עד שתבוא אני אהיה עיוורת.ותענה כבר,או שאני אלך הביתהאו שאבוא אליהם,ואשאל אם הראסטה בוי בסדר.'שלחה .שוב השתרר שקט מהכיוון של הנערים.שניהם נשמו עמוק,נרגעים,ואז הילד בשחור שוב התחיל גל חדש וחזק יותר של צחוק והחנקויות.הראסטה בוי שוב החל להחנק,ממלמל''רע...סט..אה...תגיד כבר או שאני מת!!''אמר לילד בשחור באיום כמעט אמיתי.היא חשבה לעצמה'הם מאוד מוזרים.הם אפילו לא מדברים.סתם מתחילים לצחוק,נרגעים,ושוב מתחילים לצחוק.ווירד..'

היא הסתכלה עליהם,משועשעת,רטט.'סוףסוף'חשבה לעצמה:'את עומדת למות.''לא,אני לא יודעת על מה הם צוחקים כל כך,אז את זה תמחק מהרשימה.אני לא חולה בסרטן או איידס,גם את זה תמחק.אבל בהחלט יכול להיות שאני אמות רק מלהסתכל עליהם.'כתבה בתשובה.שקט גם מהפלאפון שלה,וגם מהנערים.פתאום התחיל שוב גל של צחוק .היא החליטה לגשת אליהם.''אמממ...שמעתי אותכם נחנקים פה,ורציתי לדעת מה קרה,ואם אני יכולה לא לדאוג שיאשימו אותי ברצח היום.''אמרה להם.הם רק צחקו יותר.היא הרימה גבה.''את...את...לא...''אמר הילד עם הראסטות.היא ציינה לעצמה בראשה שיש לו קול נחמד.הוא לקח מהפריק את הפלאפון שהיה  בידו,דואג שלא להפיל אותו ,הושיט אותו לה.(לא את הפריק שכנראה אתם גיליתם מי זה,אלא את הפלאפון!)היא לקחה אותו,לא מבינה.הפעם הפריק דיבר.''הודע....אות...''הצליח להגיד בין השיעולים.הם כבר התחילו להחזיק בבטן,ואפשר היה להבין שהם מרגישים כאילו ירו להם בסרעפת בגלל הצחוק.היא כבר ראתה דמעות בעיניים של הראסטה בוי,מתחילות לסמן שבילים על לחייו.'אוקיי,הם הגיעו לרמה טוטאלית של צחוק.נראה לי אם הם ימשיכו לצחוק ככה הם באמת יתפגרו.'חשבה.היא השפילה לרגע את מבטה אל הפלאפון השחור,והשתתקה.עיניה נפערו,גבותיה עולות גבוה יותר ויותר אל כיוון השיער שלה,ופיה נפתח מעט.על המסך היה כתוב הודעות,וברגע שנכנסה לשם,ראתה את ההודעה ששלחה לפני רגע.כשירדה מעט ברשימה של ההודעות האחרונות שהתקבלו,ראתה את כל ההודעות שרשמה במשך החודש האחרון.אצלו בפלאפון.בפלאפון של זה שהרגע קראה לו פריק.עכשיו הבינה למה הם צחקו כל כך חזק,ולמה לא קיבלה תשובות מהיעד שחשבה שהיא כותבת לו,בחור בשם 'טים',שפגשה בתחנת האוטובוס,ושהם החליפו מספרי נייד.היא הרימה שוב את מבטה אל שני הנערים,שכעת שניהם בכו מצחוק,אוחזים בבטנם,מכווצים על המעקה.היא התחילה לצחוק ביחד איתם,מודעת לסיטואציה הדפוקה:היא צוחקת עם שני בנים שלפני כמה רגעים כתבה להם שהיא חושבת שהם מוזרים וטיפשים,וקראה להם פריק וראסטה בוי,ודיברה עם אחד מהם במשך חודש שלם,כשחשבה שהיא מדברת עם מישהו אחר לגמרי.כשהצליחו להפסיק לצחוק ,וזה במאמצים איומים לא לפרוץ בצחוק שוב,רק אחרי רבע שעה בערך הצליחו להפסיק לגמרי לצחוק.היא ראתה את הילד שקראה לו פריק מסמיק קצת,ממש קצת,שרק וורוד חיוור מעטר מעט את לחייו.היא  השתלטה על חיוך שרצה לפרוץ כשראתה את המראה החמוד הזה.שלושתם התנשפו עדיין,מנגבים את הדמעות מעיניהם.היא דיברה ראשונה:איך זה אצלכם?''שאלה.הראסטהבוי הרים את ידו בציניות ואמר''זה אצלי,הוא סתם רצה לקנות כובע'' אמר.הפריק המשיך''בחיים לא הייתי חוזר בי על זה!!!!אני לא זוכר מתי בפעם האחרונה צחקתי כל כך הרבה!!!''אמר בחיוך,מנופף בידיו.

**************************************************************************************************************

אני יודעת שאין מתח ושום דבר,אבל אשמח לניחושים של מה יקרה בחלק הבא,והנה עוד תמונה שעיצבתי:

אל תיקחו בבקשה את התמונות בלי אישור,כי אני רוצה להשאיר את הזכויות לי...אם יש מישהו(דגש על ה'אם'),תבקשו בתגובות,ואני גם אוריד את המספר של הבלוג שמופיע בתמונות...אבל זה בתנאי שאתם משאירים לי את הזכויות על התמונה...

בבקשה,תגידו לי מה דעתכם על התמונות האלה,ואם כדאי להמשיך ולפרסם אותן,כי אני לא יודעת...

וד''א,תודה על התגובה החמודה שלך 'STORY OF LIFE' זאת התגובה הרצינית הראשונה שקיבלתי,כלומר,לא רצינית כמו של פרופסור,אלא מבחינת האורך...חייכתי אחרי זה כל היום^^

הנה כמה בלוגים שאני קוראת בהם ואוהבת אותם מאוד::

story_of_life,סיפור חמוד,שרק בהתחלה ההתחלתית,הכותבת שלו טרחה והגיבה לי חתיכת תגובה ארוכה,וגם היא מקבלת פינוקיםXD-מגיע לה יותר תגובות!

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=547046

זואי-סיפור TH-בדרכים^^ נראה לי כולם מכירים וקוראים אותוXD

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=524077

האמת שמאחורי התאומים-סיפור חדש,מגיע לו יותר תגובות!!-שימו לב לרמה של הכתיבה ועד כמה אפשר לתאר סרט בראש לפי הכתוב!-

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=545884

טום קאוליץ חייב למות-אני אוהבת אותו מאוד,אבל הוא לא חדש- בכל זאת מומלץ!!!

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=471786

unstoppable-סיפור מתוק ביותר,ממליצה!!

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=484107

my tokio tale-היא התחילה סיפור חדש וממכר,מומלץ ביותר!!!

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=488976

בסוף תשיגי הכל-סיפור יפה,רק בפרק ה11 שלו,תגיבו לה,מגיע לה!

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=496731

IN DIE NACHT-סיפור יפה וסוחף,אני קוראת אותו קבוע..

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=524905

1000 ימים-אני אוהבת אותו!מעניין,ורק בפרק ה-15!!

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=530458

'בידיו של משוגע' בלוג יפה ששווה הרבה מחמאות!!!!

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=539793

'סיפור'-בלוג יפה,עיצוב יפה,סיפור יפה,בהתחלה,אז למה לא?

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=544872

'ובכל זאת אני אוהבת אותך'-סיפור שאני אישית מאודעודעוד אהבתי,יש רק פרק 1,תגיבו לה!!

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=546421

'ממבט אחר'-מעניין ברמות,כמו בסרטים המטורפים ההם,אבל יותר טוב,איכות הכתיבה טובה כמו תסריט להארי פוטר 9,ממליצה ביותר!!!!!

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=537758

כל הבלוגים המצויינים פה,אלו הם בלוגים שאני מאוד מאוד אוהבת,את רובם אני קוראת קבוע ובודקת כל שעתיים שלוש אם יש עידכון.

בבקשה,תגיבו להם,אם אתם לא אוהבים את הסיפור שלי ....זה ...אאאא....עצוב לי...אבל לפחות להם,שזה כישרון טהור,תגיבו!!

מי שרוצה להצטרף לרשימה הזאת,שתפורסם בכמה שיותר פוסטים,מוזמנת לכתוב בתגובות או פה או למטה,את שמה,את הקישור לבלוג,ואני אכנס,ואתרשם.

נ.ב-תודה תודה תודה על התגובות!!! יש לי 10 תגובות על פרק 2,ו-11 תגובות בפוסט האחרון לפני זה^^אני כל כך שמחה!!!

תודה לכם!!!זה בהחלט הרבה יותר מ4!!!!עכשיו המטרה הבאה שלי זה יותר מ10,כי כבר הגעתי אליו^^מי עוזר לי??

אין לי רעיונות איך לכתוב את פרק 3!!!זה אמור להיות מין פרק מעבר כזה,אבל אינלי מושג איך לכתוב אותו!!!!

הלפ מי!!!!

בבקשה!!!!

תודה ענקית ענקית לאלה שהגיבו בפוסט למטה,ושהעליתם לי את מספר התגובות מאחת ל6...תודהההה!!!!

אני מודה לכם מקרב לב!!!!

ועכשיו,2 תמונות (לא כל כך יפות) שעשיתי ואין לי מקום בתיקייה שבמחשב..אז רוקנתי לפה...

טובבב..אז לא כאלה 'לא כל כך יפות' ברמות איומות....כשזה נוגע לביל אין דבר כזה 'מכוער' או משהו כזה!!

לא משנה....XD

הנה כמה בלוגים שאני קוראת בהם בקביעות::

זואי-סיפור TH-בדרכים

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=524077

האמת שמאחורי התאומים-סיפור חדש,מגיע לו יותר תגובות!!-שימו לב לרמה של הכתיבה ועד כמה אפשר לתאר סרט בראש לפי הכתוב!-

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=545884

טום קאוליץ חייב למות-אני אוהבת אותו מאוד,אבל הוא לא חדש- בכל זאת מומלץ!!!

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=471786

unstoppable-סיפור מתוק ביותר,ממליצה!!

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=484107

my tokio tale-היא התחילה סיפור חדש וממכר,מומלץ ביותר!!!

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=488976

בסוף תשיגי הכל-סיפור יפה,רק בפרק ה11 שלו,תגיבו לה,מגיע לה!

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=496731

IN DIE NACHT-סיפור יפה וסוחף,אני קוראת אותו קבוע..

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=524905

1000 ימים-אני אוהבת אותו!מעניין,ורק בפרק ה-15!!

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=530458

'בידיו של משוגע' בלוג יפה ששווה הרבה מחמאות!!!!

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=539793

'סיפור'-בלוג יפה,עיצוב יפה,סיפור יפה,בהתחלה,אז למה לא?

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=544872

'ובכל זאת אני אוהבת אותך'-סיפור שאני אישית מאודעודעוד אהבתי,יש רק פרק 1,תגיבו לה!!

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=546421

'ממבט אחר'-מעניין ברמות,כמו בסרטים המטורפים ההם,אבל יותר טוב,איכות הכתיבה טובה כמו תסריט להארי פוטר 9,ממליצה ביותר!!!!!

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=537758

כל הבלוגים המצויינים פה,אלו הם בלוגים שאני מאוד מאוד אוהבת,קוראת בהם קבוע ובודקת כל שעתיים שלוש אם יש עידכון.

בבקשה,תגיבו להם,אם אתם לא אוהבים את הסיפור שלי ....זה ...אאאא....עצוב לי...אבל לפחות להם,שזה כישרון טהור,תגיבו!!

מי שרוצה להצטרף לרשימה הזאת,שתפורסם בכמה שיותר פוסטים,מוזמנת לכתוב בתגובות או פה או למטה,את שמה,את הקישור לבלוג,ואני אכנס,ואתרשם.

תגיבוו!!!!ביי...

נ.ב-אני זקוקה לרעיונות!בבקשה!!!!!תעזרו לי!!!אני רוצה כבר מחר להעלות פרק!!!

''טום !!תוריד את הסכין !!''

ילד בעל שיער חום,קצת ארוך,ובגדים רחבים הסתובב אליו.

נראה היה שבפניו לא נותר מקום לעוד שבילים רטובים מעיניו.

פיו היה רפוי,בעיניו שרר מבט ריק.

הוא החזיק אולר ירוק,סכין שלופה ממנו.ידו החזיקה בסכין במין תפיסה לא בטוחה,רועדת.ידו השנייה הייתה קמוצה לאגרוף.

הוא עמד בשער לבית קברות אפל.

היה אליו ג'קט שחשף מעט מהחלק העליון של החולצה,שהייתה כחולה דהוייה מעט.היה נראה בבירור כמה קרעים,אפשר היה להבין שנגרמו מהסכין.

על ידיו היו שיפשופים רבים שהעידו על נפילות לא מעטות בדרך.

ביל בהה בו במבט מתחנן,מפחד מהצעד הבא של אח שלו.

ביל היה בטוח שאם היה מגיע שנייה מאוחר מדיי,היה מאבד את אחיו התאום,התאום כל כך עד שלא היה ניתן להבדיל ביניהם.הבגדים שלהם,והססגנון היה אותו דבר.

ממש כמו פיצול של אדם אחד.

כשראה את ביל,טום חייך חיוך קלוש,נשם נשימה עמוקה,עצם את עיניו,והחל מקרב את הסכין אל ליבו.

ביל ראה את הכול בהילוך איטי.

מישהו מאחורה דחף אותו ,והוא זינק,משלים את המטר שהיה בינו לבין טום,מחליק את הסכין מידו,וזורק אותה רחוק ככל האפשר.

טום נראה נדהם,פיו פעור:''א...אי...איך הצלחת לקפוץ מטר שלם כשבספורט אתה בקושי קופץ שני סנטימטר?'' אמר טום,

ביל חייך ושילב את ידיו.

פתאום המבט הריק שב והשטתלט על עיניו החומות של טום''אני לא מאמין ששיקרו לנו.כולם.כולם נטשו אותנו.אמא,אבא,החברים שלנו.אני לא מאמין שנשארנו לבד...'' הדמעות שבו ועלו בעיניו.

''לא נורא...נתחיל מההתחלה...''אמר ביל,מנסה לשכנע את עצמו בו בזמן.

טום התעודד בקצב שביל מעולם לא ראה:''אני הולך לבית היתומים.''

ביל חשב על ההשלכות.ואז ניער אותם מראשו,זורק אותם לאזעזל,כמו את שאר הדברים,מרגיש את הרצון לחיות חוזר אליו מחופשה של כמה ימים:''אנחנו הולכים לבית היתומים.''אמר ביל.

חיוך התפשט על פני השניים.הם החלו ללכת לכיוון בית היתומים שנמצא בקצה השני של העיר.

-

''אני לא מאמין שהצלחנו גם לעבוד עליהם,וגם לקבל חדר בנפרד למרות שישנים פה 5 בחדר,וגם לגרד חדר גדול, ועוד עם טלוויזיה!!!''אמר טום,נכנס לחדר בהתלהבות,סורק אותו.

החדר היה מין מיסדרון שבו היה מצד שמאל ארון גדול,שבאחד התאים שלו הם גילו מיני בר עם פחיות,ומהצד השני של המסדרון פתח שהוביל אל חדר גדול עם 2 כיורים,ושתי דלתות,האחת מובילה לשירותים,והשניה לתא מקלחת.היה שם מין בקבוק של שמפו שהריח טוב.

המסדרון הוביל אל תוך החדר עצמו,שהיה גדול מאוד,בקצה הימני שלו בקיר שהקביל לפתח המסדרון היה חלון גדול ויפה שהשקיף אל העיר.ליד החלון היה שולחן עגול עם 2 כיסאות.

ליד הקיר הימני עמדה מיטת קומתיים,וליד הקיר השמאלי עמדה עוד מטת קומתיים,ומיטת יחיד,שמעליה הייתה הטלוויזיה.

ביל גילה שהיא עובדת,כשעלה על מיטת היחיד ולחץ על הכפתורים.

בחדר היה מזגן,וגם מנורות ליד כל מיטה.

ביל וטום התפעלו מהחדר,חדר מספר 317.

כשראו שעל השולחן יש דף הוראות,התחילו לקרוא אותו בקול מזלזל,כל אחד שורה.טום התחיל:''נא להשתמש רק במיטה שלכם,'' ביל המשיך:''אין לקפוץ על המיטות,'' ''אין לאכול על המיטות,'' ''אין להדליק את הטלוויזיה,'' ''אין להשתמש במזגן יותר משעתיים ביום,'' ''אין להתקלח יותר מ-10 דקות כל אחד,'' ''אין להוריד את התמונות.''

ביל צחק,חטף את הדף מהשולחן,קימט אותו,וזרק אותו מהחלון.

''בוא נקשיב לחוקים...''טום אמר במבט תמים.ביל הסתכל עליו,ואז שניהם אמרו פה אחד:''לההההההההההה....''

אחרי שהפרו את כל החוקים שהיו מצוינים בדף,והחביאו את התמונות בין השמיכות הרזרביות שבארון,הם מצאו שם שתי חולצות מעט רחבות,אחת אפורה והשנייה שחורה,ו2 מכנסיים רחבים,זוג אחד אפור והשני שחור,ו2 זוגות בוקסרים,בצבעים לבן ושחור.

טום הניח את הגיטרה שלו על השולחן,בקייס שלה,בעדינות.

ביל מצא שקית ניילון מקומטת מעט מתחת למזרון של המיטה,כשחיפש רמזים לשלט לטלוויזיה או משהו בסגנון,אך מצא רק את השקית,מתחת למזרון של המיטה הנמוכה במיטת הקומתיים הימנית.הוא הוציא את הדפים המקופלים מהכיס שלו,יישר אותם,והכניס אותם לשקית הניילון,דוחף אותה בחזרה אל מתחת למזרון.

*******************************************************************************************************

+=(מאוד מאודד)אשמח לתגובות,ורעיונות להמשך!!!אני נואשת!!!=+

חג שמח וכשר!!!XD