להגיד לעצמי שיהיה בסדר...
שיהיה טוב...
אבל את האמת אני יודעת טוב מאוד
זה או לעבור לפנימיה שלהם או ביי ביי
ולפנימיה אני לא הולכת!
זה בעצם אומר לוותר על כל החיים שלי על כל מה שבניתי עד עכשיו על החברים שלי
אז שיעיפו אותי!
נו שיעיפו אותי כבר!
גם ככה אני לא מתכוונת להשאר שם עוד שנה!
אז בואו נקדים את המאוחר וזהו נווו שיעיפו אותי! בואו נראה...
שיעיפו.. אז אני אעבור לחטיבה ואז לרנה קסין..
מי הם שיחליטו בשבילי מי יהיו החברים שלי!?
מי הם שיגידו לי את מי אני אוהב!?
אז בנתיים יש חופש כל הרחוב לבן וזה נותן הרגשה נעימה הרגשה של שקט ושלבה
שקט שאני צריכה...
יומטוב